1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.12.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של פקיעת רישיון נהיגה, ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה שצירפה ב"כ המשיבה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו. מכאן, שהמבקש זומן כדין.

יש לציין כי הזימון לדיון נשלח גם לכתובת ב"כ המבקש כפי שצוינה בבקשה להישפט כאשר על פי אישור המסירה דבר הדואר הוחזר בציון "לא ידוע". משהמשיבה שלחה את הזימון לדיון גם למבקש וגם לב"כ המבקש יצאה ידי חובתה.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה ואף לא צירף תצהיר ערוך כדין לתמיכה בבקשתו. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.4.23.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"ג, 24 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.