1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין.

2.     כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. המבקש הורשע בהעדרו, ודינו נגזר לקנס בסך 1,000 ₪.

3.     המבקש טוען כי לא התייצב לדיון מאחר ולא קבל זימון , ולא ידע על מועד הדיון שהתקיים בעניינו.

4.     המבקש טוען גם כי אחותו היא אשר חתומה על אישור המסירה של ההזמנה לדיון , וככל הנראה שכחה למסור לו את ההזמנה לדיון.

5.     המבקש מוסיף ומציין כי אינו מתגורר עם אחותו אליה נשלחה ההזמנה לדין ,וזאת כפי הנראה הסיבה לאי ידיעתו על מועד הדיון.

6.     המאשימה מתנגדת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

7.     סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982 קובע כי:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

2

8.     בענייננו, המבקש זומן כדין על פי אישור מסירה חתום. ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שציין המבקש בבקשתו להישפט. המבקש לא התייצב לדיון. גם אם המבקש אינו מתגורר בכתובת זו , היה עליו להתעדכן לגבי הזימון לדיון ,שכן הוא ידע כי זוהי הכתובת אותה מסר למשטרת ישראל בעת שביקש להישפט.

9.     מעבר לכך ,בקשת המבקש אינה נתמכת בתצהיר של אחותו, אשר לטענתו חתומה על אישור המסירה.

10. כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין, על מגיש הבקשה להתכבד ולפרט בבקשתו את מלוא טענות ההגנה שלו. במקרה שבפנינו המבקש לא פירט ולו טענת הגנה אחת הקיימת לו במקרה זה ,ולא הצביע על חשש לעיוות דין ממשי בעניינו.

11. בהעדר טענת הגנה מפורטת ומוצקה, אינני סבורה כי נגרם עיוות דין כלשהו למבקש מהותרת פסק הדין על כנו.

12. אשר על כן, הבקשה נדחית.

13. המבקש ציין כי קיבל דרישה לתשלום קנס המורכב מסכום הקנס המקורי בתוספת ריבית פיגורים ,וזאת על אף שמבחינתו לא פיגר בתשלום. לפנים משורת הדין ,אני מורה על ביטול תוספת הפיגורים ,ומעמידה את סכום הקנס על שיעורו המקורי. ככל שהמבקש ישלם את הקנס בשיעורו המקורי תוך 45 יום, תבוטל תוספת ריבית הפיגורים.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.