1

בפני בקשה לפסלות שופט.

רקע וטענות הצדדים

ביום 19.3.16, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח, ואלו, כאשר יוחסה לנאשם נהיגת רכב תפעולי. הנאשם כפר במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

ביום 30.11.15 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בתיק פ"ל 11924-11-15 בו יוחסו לו עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, ונהיגה שלא באזור תפעולי, ואלו, כאשר יוחסה לנאשם נהיגת רכב תפעולי. הנאשם הורשע על ידי מותב זה, לאחר שמיעת הראיות והופנה קבלת תסקיר שירות המבחן.

ביום 8.4.18, הגיש הנאשם הבקשה דנא בה ביקש כי מותב זה יפסול את עצמו לאחר שחיווה את דעתו בשאלת סוג הרכב בו נהג הנאשם, שהיא מושא הכפירה בתיק זה וכן קבע ממצאים בעניין מהימנותו.

המאשימה התנגדה למבוקש וטענה כי בית המשפט מקצועי ובידו לדון בתיק ללא משוא פנים.

דיון והכרעה

2

סעיף 77א לחוק בתי המשפט, הדן בעילות פסילת שופט קובע:

"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

בפסיקה רבה נקבע כי העובדה שבית המשפט הכריע בעבר בעניינו של נאשם, אינה מקימה כשלעצמה, עילת פסלות. אולם במקרה שלפניי, כאשר נראה כי מסכת הראיות דומה וכי ההליך האחר עודנו מתקיים בפני מותב זה, ראוי, בשל מראית פני הצדק בלבד כי מותב זה יפסול עצמו מלדון בעניינו של הנאשם.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת. מעבירה התיק לכב' השופטת מגי כהן.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.