1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע
עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה. בעובדות האישום נכתב:
נהגת ברכב הנ"ל על אף שנפסלת בתאריך 19.3.2021 ע"י קצין משטרה מלהחזיק
ברישיון נהיגה".
2.
ב"כ הנאשם טוען כי
ניסוח זה הינו פגום ומבסס טענה מקדמית מסוג "פגם או פסול" בכתב
האישום. ב"כ הנאשם טען כי אלמנט הידיעה אודות הפסילה שהוטלה אינו מוזכר
בעובדות וכי הנו רכיב מרכיבי העבירה שהרי העבירה הפלילית הינה המעשה הפלילי
(המתואר באישום) והמחשבה הפלילית החסרה בו. לטענת ב"כ הנאשם זו ליבת
המחלוקת.
3.
המאשימה גורסת כי אין זהו
השלב הדיוני המתאים לטעון טענה של פגם או פסול בכתב האישום וכי העת הנכונה לטענה
זו הינה בסיכומים.
4.
לשני הצדדים ניתנה אורכה
להגשת טעיונים משלימים ושניהם בחרו שלא לעשות כן. לפיכך אדון בטענה על בסיס
טעוני הצדדים בפניי בע"פ.
דיון והכרעה
5.
טענת פגם או פסול בכתב
האישום הינה טענה מקדמית ויש לטעון אותה בהזדמנות הראשונה ולא בשלב הסיכומים,
וראה לענין זה סע' 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.
6.
הגם שבסמכותי לדחות מתן
הכרעה שיפוטית בטענה זו לשלב אחר של המשפט, אני רואה לנכון לדון בה כעת.
7.
בפרק "תיאור
העובדות" המהוות את העבירה יש לכלול את מלוא הנתונים העובדתיים המצביעים על
כך כי נתקיימו יסודותיה של עבירה פלונית. נקבע כי "היקפו" של סיפור
המעשה" נתון לשיקול דעתו של מנסח כתב האישום, ומן הראוי הוא
לשמור, לעמדת המלומד י' קדמי, על הכללים הבאים:
א. "סיפור העובדות" חייב לשקף את כל
"מרכיבי העבירה" המיוחסת לנאשם, הן הרכיבים המהווים את "היסוד
הפיזי" והן הרכריבים המרכיבים את "היסוד הנפשי" שבה.
"סיפור העובדות" חייב להיות כזה, שאם הנאשם מודה בו - די בכך כדי לבסס
את הרשעתו בעבירה המצוינת ב"הוראות החיקוק".
ב. "סיפור המעשה" מיועד להצגת
העובדות הרלוונטיות להרשעה ולא להצגת "ראיות" שמכוחן תבקש התביעה
לקבוע שאותן עובדות אכן נתקיימו.
וראה ספרו של כב' השופט
בדימוס י' קדמי, "סדר הדין בפלילים", חלק שני - הליכים שלאחר כתב
האישום - חלק א', מהדורה מעודכנת 2009, עמ' 915, ההדגשות שלי - ס.ד.
8.
עוד נקבע כי פגם או פסול
מהותיים, היורדים לשורשו של עניין במובן שהם מקפחים את הנאשם בהגנתו, תהיה להם
השלכה על כשרותו של כתב האישום. ובית המשפט רשאי להורות על ביטול כתב
האישום.
9.
אכן הצדק עם ב"כ הנאשם
לפיה עבירת הנהיגה בזמן פסילה אינה עבירת רשלנות או עבירת אחריות קפידה ומכאן
שיש להוכיח "מחשבה פלילית" בעניינה (סעיף 19 לחוק העונשין,
התשל"ז - 1977), מחשבה זו שהינה חלק מרכיבי העבירה אותה אכן יש ורצוי
למנות ב"סיפור העובדות". יחד עם זאת אין מדובר אלא בהמלצה שכן הוראות
סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 אינן מחייבות
דרישה זו. עפ"י הסעיף יש לכלול בתוכן כתב האישום את "תיאור העובדות
המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם" (סעיף 85(4)
לחסד"פ.
10.
מחד, מקומה של המחשבה
הפלילית נעדר מהתאור העובדתי המופיע בכתב האישום. מאידך, אין מדובר בפגם המהווה
פגיעה מהותית בהגנת הנאשם באופן שיש לבטל את כתב האישום בשלב זה (וראה לענין זה
ע"פ 1292/90 שלומית מאיר נ' מדינת ישראל, פורסם ב'נבו'). אשר על כן הבקשה
לביטול כתב האישום נדחית.
11.
נקבע לתזכורת צדדים לתאום
מועד לשמיעת הוכחות ליום 20.3.23 בשעה 10:30.
|