1

מאחר ולאחר קריאת הבקשה ובחינה של כל הנסיבות בתיק זה, הגעתי למסקנה כי אין לבקשה כל בסיס, ומאחר והבקשה הוגשה ללא תגובה של המדינה, יינתנו להלן נימוקי לדחיית הבקשה:

המבקש שכר שרותיו של סנגור לצורך ייצוגו בתיק זה.

במהלך דיון בו נוכח המבקש (בפני כב' השופטת גרבי) הובהר למבקש ולבא כוחו כי תיק זה ינותב לשמיעה לשופט אחר.

מרגע זה, ניתק המבקש כל קשר עם בא כוחו, הפך לבלתי זמין בטלפון שמסר לבא כוחו, ואילץ את בא כוחו (אשר התייצב לכל דיון) לבקש ולהשתחרר מייצוג.

איש לא שחרר את המשיב מחובת התייצבות לכל דיון, אין בטענת המבקש לפיה קיבל מבא כוחו תאריך שגוי כל ממש, שכן עובדתית בא כוחו התייצב לכל הדיונים כנדרש.

לא צורף לבקשה כל תצהיר של ב"כ המבקש הקודם המאשר את טענת ה"טעות" לכאורה בתאריך אשר נמסר.

המדובר בטיעון שאין הצדקה לקבלו ואני קובע כי אין כל הצדקה לאי התייצבות המבקש למשפטו.

2

בנוסף, לא הוכח בכל דרך כי נגרם למבקש עיוות דין.

הבקשה אינה מראה על רקע הראיות כי המדובר בהרשעה מוטעית או הרשעה היוצרת עיוות דין למבקש. אין בנתוני הבקשה למעט טענות כלליות, כל אינדיקציה ספציפית לראייה המעוררת מחלוקת ממשית.

כך גם ביחס לענישה אשר נקבעה, אין אני מוצא כי יוצרת היא כל עיוות דין:

רמת האלכוהול בתיק זה חריגה וגבוה מאד (755 מיקרוגרם !!!) , ותק הנהיגה קצר מאד (נוהג שנתיים בלבד ביום העבירה) ומשך הפסילה משקף על רקע מתחם הענישה הנוהג תקופת פסילה ראויה שכן אין הענישה כוללת רכיב של מאסר מותנה או התחייבות כספית.

אין המדובר בענישה החורגת מרף ענישה מקובל ביחס לנתונים העובדתיים הספציפיים.

אני מחליט לכן, לדחות את הבקשה.

למבקש זכות ערר בהתאם לחוק.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.