1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.2.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         דיון ההקראה בתיק זה היה קבוע ליום 4.4.22 ואין מחלוקת כי המבקש ידע על מועד זה.

ביום 3.4.22 הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד דיון ההקראה והדיון נדחה ליום 12.2.23, וזאת בהודעת מזכירות מיום 3.4.22, יום הגשת הבקשה. משהמבקש לא התייצב לדיון אשר היה קבוע בעניינו, חזקה כי עשה זאת לאחר שעשה לברר כי בקשתו נענתה ומכל מקום היה עליו לבדוק מה עלה בגורל בקשתו ולרשום בפניו את מועד הדיון הנדחה.

עוד יצויין כי מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה שהזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש והודבק לאחר ביקור שלישי במקום בתאריך 13.4.22. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא צירף תצהיר ערוך כדין לתמיכה בבקשתו. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב גם לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשפ"ג, 22 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.