1

לפני בקשה לבטול פסק דין.

מעיון בתיק עולה כי הנאשם הוזמן לדיון ליום 27.5.15.

בתיק אשור על משלוח הזמנה בדואר רשום, משכך קמה חזקת מסירה והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח, כי לא התחמק מקבלת דבר הדואר קרי ההזמנה לדיון.

המבקש לא התייצב על כן נשפט בהעדרו ב 27.7.15 מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

גזר הדין נשלח בדואר רשום, אישור המסירה חזר ב 30.10.15 בציון " לא ידוע".

ביום 05.03.18 הוגשה לתיק בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר בגין עבירה מיום 19.7.13.

המאשימה נמנעה להשיב לגוף הבקשה .

2

ביום 11.3.18 ניתנה החלטה שעל המבקש להמציא העתק ספח ת"ז ולהבהיר את הנסיבות שהובילוהו להגשת הבקשה בעיתוי הנוכחי.

ביום 02.04.18 המציא ב"כ הנאשם לתיק ספח ת"ז ממנו למדים, כי המבקש עדכן כתובתו במשרד הפנים בתאריך 14.09.16, שהינו מועד מאוחר למועד ביצוע העבירה וממילא מועד מאוחר למתן פסק הדין, כך שביהמ"ש לא יכול ללמוד מהספח או מהמפורט בבקשה מה היתה כתובת הנאשם למסירת מכתבים החל מיום 19.07.13 עד 14.09.16 ומועדי עדכון כתובת.

ב"כ הנאשם ציין, כי הנאשם לא ידע על מועד הדיון .

לב"כ הנאשם טענות כי אשור המסירה חסר פרטים.

ב"כ הנאשם לא התייחס מה הנסיבות שהובילו להגיש את הבקשה בעיתוי הנוכחי, לא בבקשה המקורית ואף לא בתשובתו מיום 02.04.18.

לכאורה יש שיהוי ניכר בהגשת הבקשה כאשר אין בפני בית המשפט הסבר לכך המעוגן באסמכתא.

לגופו של ענין טען ב"כ הנאשם לעוות דין, מבלי לפרט. זאת בניגוד לכללים שנקבעו ברע"פ 9142/01

סוריא נגד מדינת ישראל ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם ואח' ( 25.3.18 ).

טענה כללית וגורפת בדבר כפירה או עיוות דין ו/או טענה כי למבקש טענות טובות מבלי לפרטן בכתב, בבקשה, אין בה די להנעת ההליך מחדש.

שיהוי והימנעות מפרוט טענות לגופו של ענין הן עילה לדחיית בקשה כך למשל נקבע ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל (19.6.17). שם הוגשה הבקשה בחלוף 3 שנים, וזאת, ללא כל סיבה מוצדקת, ואף לא הסבר מדוע, נגרם לו, לשיטתו, עיוות דין. נקבע כי סעיף 130(ח) לחסד"פ מגדיר תקופה של 30 ימים, במסגרתם רשאי המבקש להגיש בקשתו לביטול גזר הדין. עוד נקבע כי המועד שנקבע בחוק להגשת הבקשה לביטול פסק דין מלמד על החשיבות שמייחס המחוקק לאינטרס הציבורי בעקרון סופיות הדיון .

3

בענייננו, ממועד גזר הדין עד מועד הגשת הבקשה חלפו כמעט שלוש שנים. אמנם אשור המסירה הנוגע למשלוח גזר הדין חזר בציון לא ידוע אך אין בפני בית המשפט תשתית עובדתית המביעה האם המבקש עידכן על שינוי כתובות בסמוך לשינוי מקום מגורים, האם היה לו שירות של עקוב אחרי, האם היה קשר לכתובת אליה נשלח הזימון ועד מתי, האם הכתובת עודכנה גם ברשות הרישוי ( תקנה 13 לתקנות התעבורה), מתי נודע לראשונה על גזר הדין וכיצד, כאשר ניכר כי קיימת התחמקות ממתן מענה לשאלה האחרונה על אף שזו נשאלה (במילים אחרות) בהחלטה מיום 11.3.18.

בית המשפט ער לטענת ב"כ הנאשם כי טענות הנאשם לגופו של ענין יטענו במסגרת דיון דא עקא, אין זה מובן מאליו שבית משפט יקבע דיון בבקשה ולא נכון היה להימנע מפירוט הטענות הנוגעות לעיוות הדין, שכן הכלל הוא כי בית המשפט מוסמך ליתן החלטה בבקשה לבטול פסק דין ללא דיון, ואך בחריגים יקבע דיון , כך נקבע ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, 2.10.03), שאושרר בע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18) בהרכב של 3 שופטים (שהם, קרא, וילנר).

וכך נקבע בפרשת סוריא בסעיף 7 לפסק הדין:

" לסיכום, הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש. לאחר שיעיין בית-המשפט בבקשה הוא מוסמך לדחותה על סמך הדברים האמורים בה בלבד. עם זאת בית-המשפט מוסמך על-פי שיקול-דעתו, גם לבקש את תגובת המדינה או במקרים חריגים, כשהנסיבות מצדיקות זאת, לזמן את הצדדים לפניו. לא ניתן להציג רשימה סגורה של המקרים החריגים שבהם ראוי כי בית-המשפט יזמן את הצדדים לפניו עובר להחלטתו בבקשה לביטול פסק-דין. ככלל, טיעון בעל-פה אינו נדרש נוכח חובת המבקש-הנאשם לפרט את מלוא טענותיו בבקשתו. טענות המבקש ותגובת המדינה להן, אם נדרשה, תהיינה מונחות בפני בית-המשפט, והוא יוכל להחליט בבקשה על-פיהן. בירור נוסף בנוכחות בעלי-הדין יכול להיות נחוץ כשיש ביניהם מחלוקות ביחס לעובדות אשר יש להן חשיבות להכרעה בבקשה. דוגמה לחריג כזה הוא מקרה שבו יסבור בית-המשפט שיש ליתן למדינה הזדמנות לחקור את המבקש על תצהירו, שהוגש על-ידיו בנספח לבקשתו, אם רצונה בכך. אולם בית-המשפט לא ישעה לבקשה להיות נוכח בדיון מקום שבו המבקש לא טרח לפרט במסגרת בקשתו ובמסגרת התצהיר התומך בה את הפרטים המלאים הדרושים על-מנת להכריע בטענות ולהחליט בבקשה. הוא גם לא יאפשר למבקש להופיע לדיון רק על-מנת לאפשר לו להשלים בעל-פה את הדברים שלא טרח לפרט בכתב. "

קביעות בית המשפט העליון לעיל ישימות גם לעניננו.

4

המאשימה לא השלימה את תגובתה ואולם נוכח משלוח ההזמנה בדואר רשום ואשור המשלוח שבתיק הנטל עבר לכתפי המבקש לענין החזקה שקמה מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, ואין די בבקשה כדי להפריך את החזקה.

המבקש מתחמק ממתן תשובה עניינית לנסיבות בגינן נודע לו לראשונה על גזר הדין.

המבקש לא צרף אסמכתאות המלמדות על המועד בו נודע לו על גזר הדין.

בתשובת ב"כ הנאשם מיום 2.4.18 אין די כדי לענות עניינית על שאלת השיהוי הרב בהגשת הבקשה.

עם זאת בשים לב לתוצאת אשור המסירה הנוגע למשלוח גזר הדין ולאור כל האמור לעיל, ועל אף שהעונש שנגזר הולם את העבירה ולא חורג ממתחם הענישה למועד ביצוע העבירה והשפיטה בהיעדר , אזי לפנים משורת הדין, קובעת כי פסק הדין שניתן בהעדר יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות על סך 750 שח' תוך 30 יום לטובת אוצר המדינה זאת לפי הסמכות הקבועה בסעיף 130(ט) לחסד"פ.

המזכירות תעדכן את בית המשפט אם ההוצאות ישולמו במועד. אם כן, יבוטל פסק הדין ויקבע מועד לדיון ליום 1.7.18 שעה 13:30.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.