1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין, ביום 07/03/18. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

3.      המבקש טוען בבקשתו כי לא הגיע לדיון בעניינו עקב אילוצים בעבודתו.

4.      המבקש לא טרח להגיש לבית המשפט מבעוד מועד בקשת דחייה ובבקשתו לביטול פסק הדין כלל לא הסביר מדוע לא פנה עשה כן.

5.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר. משלא היתה התייצבות אין לנאשם אלא להלין על עצמו

6.      לגופו של עניין אין הגנה.

7.      אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה (עיין: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13).

2

8.      סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.