בפני בקשת הנאשם לפטור אותו מפסילת רשיון נהיגה למשך 3 חודשים, על פי גזר דין שניתן ביום 19.05.2016, בהעדרו. לטענת המבקש, רשיונו לא הופקד מכיוון שלא הבין איך לפעול.

המבקש הפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט ביום 20/06/23, והגיש בקשתו ביום 12/07/23.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה - דין הבקשה להידחות.

ראשית, חרף כותרת הבקשה ("פטור מפסילת רשיון") הבקשה הינה במהותה בקשה לחישוב פסילה. על פי הפסיקה, הסמכות לדון בבקשה לחישוב תקופת הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט (ראו הלכת ג'אבר - בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14/4/2014),). ככל שהבקשה מכוונת להיבט זה, דינה להידחות מטעם זה כשלעצמו.

שנית, פקודת התעבורה ותקנות התעבורה כוללות חיוב מעשה אקטיבי-פורמלי של הנהג לשם תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רישיון או חלף רישיון באמצעות תצהיר או אישור הפקדה במקרה של הפקדה בהליך קודם.

סעיף 42(ג) לפקודת התעבורה קובע כי בחישוב הפסילה לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות הרלבנטית.

תקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת כי על בעל הרישיון להמציא את רישיונו לרשות גם אם רישיונו אינו בר תוקף באותה עת.

במידה והרשיון אבד (בין אם היה בתוקף אותה עת ובין אם פקע), תקנה 557 לתקנות התעבורה מחייבת להגיש תצהיר אובדן לבית המשפט, ומירוץ תקופת הפסילה מתחיל מיום שהומצאה ההצהרה לרשות הרלבנטית.

בתיק זה הנאשם לא המציא את רישיונו שפקע, וגם לא תצהיר אובדן, עד ליום 20/06/23.

זכירות בית המשפט הנפיקה אישור הפקדה ממועד זה - ובדין נהגה.

סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקש רשאי לפנות לרשות הרישוי בבקשה ללחישוב מניין ימי הפסילה.

2937

1

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16 יולי 2023, בהעדר הצדדים.