1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלו לאחרונה בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה (החלטה מיום 11.6.08 - כב' השופטת ברנט)

2

במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט, לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו:

רשיונו של המבקש פקע בשנת 2013 ולא הוצג כל מצב עובדתי אחר ביחס לתוקף הרישיון.

ענישתו מסתכמת ב- 3 חודשי פסילה בלבד ולכן המדובר בענישה מידתית שאינה חורגת ממתחם העונש ההולם.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

פסילתו של המבקש תימנה מיום הגשת הבקשה - 3.10.17 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת וזאת בחופף לכל פסילה אחרת שמרצה המבקש.

אישור הפקדה יישלח למבקש.

ניתן בלשכתי בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ח, 08 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.