1

בית המשפט מזכה את הנאשמת מחמת הספק

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה בכך שנהגה בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ומעבר בצומת שלא בכיוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנסה הנאשמת לצומת וזאת בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בעניינים הבאים:

1.      האירוע התרחש בצומת הרחובות הרא"ה ויהודה הנשיא, בתאריך 19.2.2014 בשעה 18:24 לערך.

2.      הנאשמת פנתה שמאלה מרחוב הרא"ה לרחוב יהודה הנשיא.

3.      השוטר כרז לנאשמת לעצור, והנאשמת עצרה ברחוב יונה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגרסת המאשימה - הנאשמת פנתה שמאלה מנתיב ימני בו מותרת הנסיעה ישר בלבד.

לגרסת הנאשמת - יצאה מחניון השתלבה בנתיב הימני ומשם לנתיב השמאלי לפני הצומת, ורק אז פנתה שמאלה מהנתיב השמאלי המאפשר נסיעה ישר ושמאלה.

2

דיון והכרעה:

1.      מטעם התביעה העיד רס"ל עידן חיו - ע"ת 1, אשר באמצעותו מוגש הדוח המסומן כ ת/1.

בנסיבות המיוחדות של המקרה מציין ע/ת 1 בת/1:

"הנהגת הנ"ל היתה לבדה ברכב ונסעה ברחוב הרוא"ה מכיוון חיבת ציון לכיוון יהודה הנשיא, על הרוא"ה, ובהגיעה לצומת הרוא"ה - יהודה הנשיא נסעה בנתיב הימני מתוך שני הנתיבים הקיימים בצומת, כאשר הנתיב הימני מורה לישר בלבד והשמאלי ישר ושמאלה. הנ"ל מנתיב הימני פנתה שמאלה לרחוב יהודה הנשיא, כאשר משמאלה נסע רכב ופנה יחד איתה שמאלה. אני הייתי בנתיב השמאלי ברכב משטרתי והייתי בקשר עין רצוף עם הנהגת הנ"ל עד עצירתה באמצעות מערכת הכריזה".

ע/ת מס' 1 אינו מציין מה היה המרחק של הניידת מרכב הנאשמת, האם היו רכבים נוספים בין הניידת ובין רכב הנאשמת.

2.         בעדותה הראשית מעידה הנאשמת:

"אני השתלבתי מיציאה מחניון לנתיב ימני, לפני קו צומת השתלבתי לנתיב שמאלי ומשם לשמאל כאשר הגיע השוטר לצומת אחת לפני כן מחיבת ציון ככל הנראה שלא ראה אותי, היתה איתו שוטרת נוספת שלא יצאה מהרכב בזמן שדיבר איתי, השוטרת היתה הנהגת".

(שורות 22 - 25 בעמ' 4 לפרוטוקול), הנאשמת הציגה צילום ממקום האירוע נ/1.

3.         במסגרת חקירתה הנגדית של הנאשמת היא העידה:

"ש. האם אפשרי לקחת מנתיב ימני שמאלה ?

ת. לא, כי אין אפשרות כי שני רכבים משני נתיבים ישתלבו מנתיב אחד, בעיקר כאשר נתיב שמאלי מורה לישר". (עמ' 6 שורות 26-28 לפרוט').

4.   במסגרת חקירתו הנגדית של ע"ת 1 נשאל לגבי נוכחות של שוטרת נוספת באירוע, על כך השיב, שאינו זוכר והוא מסתמך על האמור בדוח. (שורות 1, 2 בעמ' 4 לפרוטוקול)

3

5.   בעניין זה נפסק ב - עפ"ת 27010-04-14 ליבוביץ דוד נ' מדינת ישראל , ע"י כבוד השופט רענן בן יוסף לאמור:

"..... כאשר שוטר מחליט שלא לציין שמות שוטרים נוספים ועדי ראייה פוטנציאליים נוספים, הוא נותן לעצמו תפקיד של עד יחיד שרק על-פיו יישק דבר ומחבל בשיקול דעתו של בית המשפט, שבא לבחון את העדויות שבאות בפניו, אך מעבר לכך, אסור לה למערכת השפיטה, על כל ערכאותיה, לעודד התנהגות כזו של שוטרים".

(ראה גם עפ"ת 34653-04-13 בר נ' מדינת ישראל).

6.   במסגרת עדותה של הנאשמת והן בחקירתה הנגדית שמרה הנאשמת על גרסה עקבית בה טענה, שיצאה מהחניון, השתלבה בנתיב הימני, לאחר מכן השתלבה לשמאלי ורק לאחר מכן פנתה שמאלה.

7.   במסגרת חקירה הנגדית נשאלה הנאשמת, מדוע ביקשה מהשוטר שיוותר לה ובכך למעשה ניתן להסיק כי היא מודה בעבירה שביצעה, תשובת הנאשמת "אני לא הודיתי", וכן:

"אמרתי לו שהוא צודק לגבי הענין שאסור לפנות שמאלה מנתיב ימיני, הוא לא ציין שאני טענתי כי השתלבתי מהחניון לנתיב ימני ואח"כ לנתיב שמאלי".

(עמ' 5, שורה 25 לפרוט').

8.         בארוע שלפנינו מדובר בשתי גרסאות לאירוע הנ"ל.

9.         יצוין כי המאשימה מסתמכת במקרה זה על עדות יחידה של ע"ת 1, וזאת על אף שניתן ללמוד מפרטי האירוע על נוכחותה של שוטרת נוספת באירוע, שאין לגביה התייחסות או פרט מזהה בחומר הראיות שהוגש על ידי המאשימה, ולפיכך קיים חשש לקיפוח זכותה של הנאשמת.

10.       לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות ואת העדויות, לא ניתן לשלול את גירסת הנאשמת אשר העידה עדות אמינה, משכנעת ומהימנה.

משכך, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הוכיחה את אשמת הנאשמת מכבר לכל ספק סביר, לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מהכרעת הדין לנאשמת.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ה , 31 מרץ 2015, במעמד התביעה.

4