1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 18.11.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות של 90 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של 60 קמ"ש, עבירה מיום 5.8.18, ונגזר עליה קנס בסך 900 ₪.

3.         ב"כ המבקשת טען כי המבקשת לא קיבלה לידיה הזמנה לדיון ליום 18.11.19 ולא ידעה אודות הדיון. טען כי ימים ספורים לפני הגשת הבקשה כאן הופתעה המבקשת לקבל לידיה את פסק הדין אשר ניתן בהיעדרה. טען כי המבקשת הגישה בקשה להישפט ולאחר מספר חודשים קיבלה זימון לדיון ליום 24.2.19. טען כי הוא בבית המשפט בתאריך זה אך הוסבר לו כי התיק לא נפתח וכי המבקשת תקבל הזמנה למועד אחר, אלא שהמבקשת לא קיבלה זימון כאמור. טען כי באישור המסירה חסרים פרטים מהותיים והוא אינו חתום על ידי הדואר ומכאן שאינו תקין. טען לקיומם של כשלים ראייתיים בתיק אשר יש בהם כדי להביא לזיכויה של המבקשת. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש להורות על ביטול פסק הדין וליתן למבקשת יומה בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיים אישור מסירה כדין לדיון מיום 18.11.19, וכי אי התייצבותה של המבקשת מעיד על רשלנות מצידה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון ליום 18.11.19 נשלח לכתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקשת לא הוכיחה כי לא קיבלה את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בה ומכאן שלא הפריכה את חזקת המסירה. יצוין כי באישור המסירה מופיעים תאריך, שם המוסר וחתימתו.

8.         עם זאת, המבקשת טענה כי יש בידיה טענות הגנה טובות להוכחת חפותה וטענה לקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לה יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקשת עד ליום 31.12.19 שאחרת - יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

המזכירות תודיע לצדדים ותעביר התיק לעיוני בהתאם.

3

ניתנה היום, י"א כסלו תש"פ, 09 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.