1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב מסוג מונית מבלי שאחז בזמן הנהיגה רישיון נהיגה תקף לסוג רכב זה.

הנאשם טען בפני טענה מקדמית לפיה מאחר והוא מחזיק בתעודת תושבות ישראלית, רשאי הוא לנהוג בישראל עם רישיון נהיגה זר עד שנה מרגע כניסתו לארץ.

מאחר ולא היה בידי הנאשם כל רישיון זר (למעט מסמך שלכאורה הופק על ידי האום ואין לו כל נפקות כרישיון בישראל) קיבל הנאשם הזדמנות להוכיח כי בידו רישיון נהיגה זר תקף.

במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 7.4.14 הציג הנאשם צילום של רישיון נהיגה אמריקאי (של מדינת אילינוי) לפיו הנאשם מחזיק בארה"ב רישיון נהיגה תקף עד ליום 9.8.2019.

אדגיש כי רישיון נהיגה זה לא היה בידי הנאשם עת נעצר לביקורת על ידי שוטר באירוע נשוא כתב האישום ולמעשה עד לרגע זה, כל שבידי הנאשם הוא העתק צילומי של אותו רישיון אמריקאי.

בהתאם לתקנה 567 א בתקנות התעבורה, רשאי עולה חדש, אזרח ישראלי או תושב ישראלי הראשי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה אחת רצופה מיום כניסתו האחרון לישראל, לנהוג עם רישיון זר פרק זמן של שנה מיום כניסתו לישראל.

החוק קובע כי אדם העונה לתנאים לעיל יהיה רשאי לנהוג כך ברכב התואם את דרגת רישיונו בחו"ל.

הנאשם בפרשה זו לא אחז עת נהג ברכב בכל רישיון זר.

2

גם אם היה בידיו רישיון הנהיגה של מדינת אילינוי וגם אם עמד הוא בתנאי הנוסף של שהייה רציפה מחוץ לישראל שנה לפחות לפני יום האירוע, וגם אם יוכח כי הנאשם רשאי להישאר בישראל ישיבת קבע, הרי שאין בצילום הרישיון הזר של הנאשם משום רישיון לנהיגת מונית.

מאחר והנאשם נהג לכאורה ברכב מסוג מונית, עליו להציג רישיון אמריקאי תקף לנהיגת מונית ולעמוד במקביל בכל התנאים האחרים הקבועים בתקנה 567 א שבחוק.

בנסיבות המתוארות לעיל, כתב האישום מגלה אשמה וחובה על הנאשם להשיב לו.

אני דוחה את טענותיו המקדמיות של הנאשם.

אני מבהיר כי אסור לנאשם לנהוג ברכב מסוג מונית עם רישיון הנהיגה שהציג בבית המשפט (צילום רישיון הנהיגה של אילינוי). ככל שיאחז הנאשם פיזית ברישיון של מדינת אילינוי וככל שיעמוד הוא ביתר התנאים הקבועים בסעיף 567 א שבחוק, רשאי יהיה הוא לנהוג ברכב פרטי במשך שנה מרגע כניסתו לישראל עם אותו הרישיון.

ביחס לכתב האישום נשוא תיק זה - הנאשם ישיב היום לאישום נגדו.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.