1

ביום 19.10.19 נשפטה המבקשת בהעדרה (לאחר זימונה כדין), ונדונה לעונשים הבאים: קנס בגובה 1600 ₪ ; 2 חודשי פסילה בפועל ; 12 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים.

היום עותרת המבקשת לביטול גזר הדין. מבקשתה ניתן להבין כי היא מודה למעשה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ישראלי, מאחר והיא טוענת כי עלתה ארצה בשנת 2008 וביום העבירה (30.06.09) נהגה ברכב והיה בידה להציג לשוטר שעצר אותה, רישיון נהיגה זר בלבד.

המבקשת טוענת כי גזר הדין נודע לה רק לאחרונה לאחר שהוגשו עיקולים בחשבון הבנק שלה עקב חוב בשל אי תשלום הקנס, שתפח. המבקשת עותרת בנסיבות לדבריה לקבל את "יומה" בביהמ"ש.

הובאו בפני כיום צילום הדו"ח וצילום פרוטוקול גזר הדין (בכתב יד) , שנמצאו בארכיב.

מאחר והדו"ח נמסר למבקשת ביד על ידי השוטר ובו זימון המבקשת ותאריך המשפט, בשל חלוף הזמן והשיהוי הניכר, ובהתאם לעקרון בדבר "סופיות הדיון" אין מקום לכאורה להיעתר לבקשה.

עם זאת, בנסיבות, נוכח נימוקי הבקשה, במיוחד נוכח חלוף הזמן, ומאחר והפנייה הראשונה למבקשת הייתה כעבור שנים מגזר הדין, אני סבור כי אף המשיבה לא פעלה "ביעילות" המצופה ממנה על מנת לגבות את הקנס.

מצאתי לפיכך הורות כעת כדלקמן:

2

1.      אני מורה על ביטול כל תוספות הפיגורים החלות בשל אי תשלום הקנס.

אני מחייב את המבקשת בתשלום הוצאות בסך 400 ₪, כנגד חלקה היחסי בהוצאות שנגרמו למשיבה בקשר עם ההליכים שננקטו לשם גביית הקנס.

2.      הקנס המקורי בסך 1600 ש"ח בתוספת ההוצאות בסך 400 ₪ ישולמו עד יום 20.08.19. המזכירות תנפיק עבור המבקשת שובר תשלום בדואר, בהתאם.

3.      מאחר והמבקשת הייתה במועד גזר הדין בלתי מורשית, בהתאם לחוק הפסילה בפועל נמנית מיום גזר הדין, ומכאן שהפסילה על פי גזר הדין רוצתה במלואה. באופן דומה אף תקופת הפסילה המותנית חלפה והסתיימה.

4.      אני קובע כי הפסילה על פי גזר הדין רוצתה. אין יתרת פסילה לריצוי. אין מניעה לחידוש רישיון הנהיגה.

5.      מזכירות תשיב למבקשת את רישיון הנהיגה שהפקידה עם הגשת הבקשה (ביום 18.07.19) לאלתר.

6.      המבקשת מוזהרת כי אי תשלום הקנס וההוצאות עליהן הוריתי בהחלטתי, במועד, עלול להוביל לחיובה בתוספת פיגורים ולנקיטת הליכי גבייה כנגדה.

מזכירות תודיע למבקשת.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.