1

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד יניב ארקוס

הנאשם בעצמו

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

דוח שערך העד מוגש ומסומן ת/1.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

התמונות מוגשות נ/1-נ/4.

 

 

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

 

2

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

 

לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה, שהינו שוטר ועיינתי בהודעת תשלו הקנס הכוללת את הנסיבות המיוחדות של המקרה ודברי הנהג שערך במועד האירוע ולאחר ששמעתי את עדותו של הנאשם וכן עיינתי בתמונות שהגיש התרשמתי מהעדויות.

שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עדותו של עד התביעה נסמכה כאמור על הודעת תשלום הקנס שערך במועד האירוע ואשר בו מפורטות הנסיבות הרלוונטיות לביצוע העבירה.

 

העד ציין היכן עמד כשהבחין בעבירה, ציין כי הבחין בעבירה עצמה ובצבע הטלפון שהוא שחור, כאשר הנהג מצמיד אותו לאוזן שמאל, גם כאשר הרמזור התחלף היה עם הנהג בקשר עין רצוף.

כאשר ציין שהנהג ממשיך ומצמיד את הטלפון לאוזנו והוא אחריו עוצר אותו תוך שמירה על קשר עין רצוף.

לאחר עצירת הרכב הוסברה לנהג מהות העבירה בדברי הנהג ציין העד את דברי הנהג יש לי דיבורית ברכב, יכול להיות שהחזקתי את הפאלפון ביד אבל לא דיברתי.

מנגד טען הנאשם כי כלל לא אמר את התגובה הזו, וטען כי יש לו דיבורית באוטו והטלפון היה בדיבורית ויתכן כי השוטר טעה לחשוב כי הבחין בכך ואף לא ניתן היה לראות מהצד או מאחור אם היה מחזיק טלפון ביד.

אינני מקבל את טענת הנאשם בנושא , מקבל אני כאמינה את עדותו של עד התביעה, הוא נחקר על גרסתו בחקירה נגדית, גרסתו לא נתערערה, אין היכרות מוקדמת בין הצדדים.

ולאחר שתיאר השוטר את כל הפרטים הרלוונטיים לביצוע העבירה גרסתו מקובלת עלי.

כן אציין כי השוטר הבחין נכונה בצבע הטלפון ציין כי הבחין בכך בטרם העצירה.

הנאשם טען כי היו עם השוטר נוספים בניידת אך לא חקר את העד בנושא ובדוח לא מופיע עד כזה.

 

הזהרתי את עצמי כי גרסת התביעה נתמכת על עדותו של עד תביעה יחיד אך עדותו עשתה עלי רושם אמין והיא נסמכה על תרשומות שנערכו בזמן אמת.

בנסיבות אלה אני מעדיף את גרסתו של עד התביעה על פני גרסת הנאשם ולפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ומרשיע אותו בהתאם.

 

3

 

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

הנאשם שבפני הורשע לאחר ניהול הוכחות, לאחר שהגיש בקשה להישפט, אין בית המשפט כבול לקנס המקורי והעונש ייגזר על פי הנסיבות ועברו של הנאשם.

 

העבירה בה הורשע הנאשם היא שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בזמן תנועה.

 

התביעה עתרה לקנס מעל הקנס המקורי.

 

מתחם העונש ההולם:

כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

המחוקק קבע עבירה זו כעבירת קנס וסכום זה הוא הבסיס לכל מתחם ענישה.

 

בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני וכמצוות המחוקק יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה, בעניינו הנאשם נוהג משנת 1984 לחובתו 24 הרשעות קודמות אולם הרשעתו האחרונה משנת 2006.

 

אציין במצב עניינים זה אין בדעתי להחמיר מעבר לסכום הקנס אותו קבע המחוקק שכן בנוסף לנסיבותיו הרי אין להחמיר עם אדם המנסה להוכיח את חפותו.

 

4

אשר על כן לאחר ששקללתי את כל הנתונים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

 

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם עד ליום 1/3/14.

 

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שוברי תשלום.

 

זכות ערעור תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.