זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד.

אחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 16.4.23.

המבקש כאמור נשפט בהעדרו, בגין העבירה המיוחסת לו של נהיגה בזמן פסילה ודינו נגזר בין היתר ל - 11 חודשי פסילה בפועל מהחזקת רשיון נהיגה.

לטענת המבקש, חלה במועד הדיון, ולפיכך לא התייצב לדיון בעיניינו ולבקשה צורף אישור מחלה למועד הדיון, אישור אשר מוגש בצורתו לבית המשפט כדבר שבשגרה.

המשיבה התנגדה לבקשה נוכח האמור באישור המחלה כי איננו תקף למוסדות משפטיים.

המבקש התייחס בהרחבה לטענה זו של המשיבה תוך הפנייה להוראות נוהל נשיא בית המשפט העליון לטיפול בבקשות לשינוי מועד דיון.

כפי שצוין ע"י המבקש בתשובתו, אישורי מחלה אלה מוגשים כדבר שבשגרה, ולמעט במקרים חריגים, מסתפק בית המשפט באישור זה.

אכן, בדרך כלל יסתפק בית המשפט באישור המחלה בצורתו כפי שהגישו המבקש.

מקרה בו מדובר בבעל דין אשר נמנע מהתייצבות לדיונים בעיניינו מספר פעמים, ללא הצדקה או לחילופין, כאשר הוצאו בעבר נגד בעל דין צווי הבאה, יבקש בית המשפט את בעל הדין לצרף אישור מחלה מפורט ובו המניעה הרפואית להעדר התייצבותו לדיון.

זהו איננו המקרה שלפניי.

יתרה מכך, כפי שנוהג בית המשפט בעיניינו של בעל דין כאמור לעיל במקרים שאינם חריגים, כך נוהג הוא גם בעיניינים של עדי מאשימה - אזרחים או שוטרים, אשר אינם מתייצבים לדיון אליו הוזמנו,.ואף למעלה מכך, ברובם המכריע של המקרים בית המשפט איננו דורש אישור מחלה אלא מסתפק בהצהרת ב"כ המאשימה לכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כאמור על ביטול פסק הדין.

אני קובעת הקראה ליום 4.1.24 בשעה 1000.

ניתנה היום, כ"ו אב תשפ"ג, 13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.