בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. המבקש טען כי טעה בתאריך הדיון.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

למבקש היה הדו"ח הידני ויכל לראות את התאריך המדוייק.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

טעות במועד הדיון אינה מהווה נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

העלאת טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

על פניו הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

יחד עם זאת, וככל שהמבקש יציג תוך 30 יום ראיות או טענות המראות כי על פניו העבירה לא בוצעה על ידו ונגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו, אשקול הבקשה מחדש.

בשלב זה, ועד לקבלת ראיות המראות אחרת, הבקשה נדחית.

עותק מהחלטה זו יישלח למבקש. תשומת ליבו של המבקש למועד פקיעת עיכוב ביצוע העונש וחובתו לבצע הפקדת רישיון במזכירות בתום תקופת עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ג, 15 יוני 2023, בהעדר הצדדים.