1

בפני טענת התיישנות.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין שימוש בטלפון, עבירה מיום 26/7/15.

התיק נפתח על פי בקשת הנאשם להישפט ולהלן השתלשלות העניינים:

ב"כ הנאשם צירף מסמכים ובניהם אישור על קבלת הבקשה להישפט במשטרה ביום 27/9/15.

2

כמו כן, שלח ב"כ הנאשם בתאריך 29/3/16 למרכז ארצי לפניות נהגים בקשה לשלוח הזמנה באמצעותו לרח' הארבעה 8 תל אביב.

התיק נפתח בתאריך 8/8/16 ונמחק לאיתור בתאריך 12/9/16 לאחר שנשלח דואר רשום עם תאריך למשפט לב"כ הנאשם וחזר מהדואר בציון "מען בלתי מספיק".

כאמור, מדובר בעבירת קנס מסוג שימוש בטלפון שהנאשם ביקש להישפט.

סע' 225א לחוק סדר הדין הפלילי קובע בחלק הרלוונטי לתיק זה:

"(א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ..."

(א1)...

(א2)...

(א3)...

(ב)אין באמור בסע' קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סע' 229 , אף אם עברו המועדים הקבועים בסע' קטן (א)"

סע' 230 לחסד"פ קובע:

"הודיע אדם לפי סע' 229(א) שברצונו להישפט על עבירה , תשלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שהתקבלה הודעתו..."

על פי שמסמכים שצירף ב"כ הנאשם הבקשה להישפט התקבלה במשטרה ב27/9/15 ובתיק אישור משלוח דבר דואר רשום עם תאריך משפט מיום 29.02.2016.

ב"כ הנאשם שלח בתאריך 29/3/16 למרכז ארצי לפניות נהגים בקשה לשלוח הזמנה באמצעותו לכתובת רח' ארבעה 8 תל אביב.

מהנתונים הנ"ל עולה כי ההזמנה נשלחה תוך שנה .

יתרה מכך התיק נמחק ב12/9/16 לאיתור מסיבה "מען בלתי מספיק" ונפתח מחדש ב23/11/17.

ברע"פ 2487/15 מיום 06.05.2015 קבע כב הש' שהם:

3

".... אשר לטענת ההתיישנות שהועלתה על-ידו, סעיף 225א(א) לחסד"פ קובע כי "עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)" ככלל, בעבירות ברירת משפט קלות יחסית, כדוגמת עבירות קנס, קבע המחוקק כי לא יוגש כתב אישום או הודעה על תשלום קנס בחלוף שנה ממועד ביצוען. זאת, בין היתר, כדי לאפשר לאזרח להציג את הגנתו סמוך ככל הניתן לאירוע המיוחס לו (בג"ץ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נב(2) 542 (1989)). ואולם, סעיף 225א(ב) מוסיף וקובע, כי "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)". כלומר, מקום בו ביקש המבקש להישפט, מגבלת הזמנים אינה חלה בעניינו. הוראות החוק בעניין זה ברורות, והמסקנה היא כי צדק בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן עת הרשיע את המבקש במיוחס לו, והיה מקום לדחות גם את ערעורו".

במקרה אשר בפנינו לא רק שכתב האישום הוגש תוך שנה אלא שגם מדובר בכתב אישום שנפתח על פי בקשה להישפט, ולאור האמור בסע' 225 א' (ב) וההלכה המחייבת שציטטתי לעיל, יש לדחות את טענת ההתיישנות וכך אני מורה.

קובעת מועד חדש להקראה ליום 01.02.2018 שעה 08:30.

התייצבות הנאשם חובה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.