1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם ("המבקש") לדיון.

למבקש נרשמה הזמנה לדין שעניינה עבירות של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש על ידי בוחן תנועה וכן התרה לאחר לנהוג ברכב שתוקף רישיונו פקע בין 4-12 חודשים. אין חולק כי המבקש קיבל לידיו את ההזמנה כדין וידע על הדיון אך לא התייצב ועל כן נשפט בהיעדרו.

בבקשה מציין המבקש כי הונחה על ידי השוטר לבצע הסרה של הליקויים ברכב וכיום הרכב מורשה. המבקש סבר, לתומו, כי התייצבותו לדיון מתייתרת.

המשיבה טוענת כי אין עילה להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה

שני טעמים עשויים להצדיק את ביטולו של פסק דין שניתן עקב אי התייצבות המבקש. האחד, סיבה מוצדקת לאי התייצבות והאחר, חשש לגרימת עיוות דין למבקש אם פסק הדין יישאר על כנו. במקרה שלפני לא קיימת הצדקה לאי התייצבות המבקש.

המבקש אינו טוען כי נמסר לו על ידי מאן דהוא כי הסרת הליקויים תפטור אותו מעולו של ההליך המשפטי. העובדה שהיה למבקש נוח לחשוב כך אינה הופכת את טעותו לסבירה בנסיבות.

2

הטעם השני הוא חשש לגרימת עיוות דין. בהקשר זה ראוי לציין כי העובדה - אם אכן עובדה היא - כי הרכב מורשה כיום אינה מעלה חשש לגרימת עיוות דין שכן הסיכון למשתמשי הדרך התגבש בעת העבירה ובאותה שעה, ועל כך אין חולק, היה הרכב בלתי מורשה. אשר לעבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש. הודעת איסור השימוש ניתנה ביום 27.6.17. הודעת תקינות רכב לאחר הודעת אי שימוש ניתנה על ידי בוחן הרכב זיגי אברהם ביום 26.6.17, יום לפני מסירת הודעת איסור השימוש. לא ברור לי כיצד יכולה ההודעה שצורפה, הנושאת תאריך 26.6.17 לרפא ליקוי שמצא בוחן המשטרה יום לאחר מכן, ביום 27.6.17. נמצא, כי החשש לגרימת עיוות דין למבקש נמוך. עם זאת, לפנים משורת הדין ובשים לב למאמץ שעשה המבקש לרפא את המחדלים יבוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪ לטובת אוצר המדינה עד 25.11.17

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.