1

בפניי בקשה להגשת ראיה כרשומה מוסדית בה עותר הנאשם כי בית המשפט יקבל שתי תעודות רפואיות שנערכו אודות טיפולים רפואיים שקיבל, כרשומות מוסדיות וכראיה לאמינותן של תעודות אלה.

לציין, כי התעודות עצמן לא צורפו לבקשה.

ב"כ הנאשם מבססת את בקשתה על סעיף 36 לפקודת הראיות וטוענת כי מאחר והתעודות נערכו ע"י מרכז רפואי הנותן שירותי רפואה דחופים הרי שמדובר במוסד כהגדרתו בפקודה וכאשר הרשומה שמנפיק היא רשומה מוסדית.

ב"כ המאשימה התנגד לבקשה וטען כי התעודות עסקינן הן בבחינת תעודה רפואית כהגדרתה בפקודת הראיות וכאשר הדרך להגשתן היא אך ורק באמצעות עורכן ובכפוף לחקירתו הנגדית.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.

2

יאמר מייד כי בהתאם לסעיף 39א לפקודת הראיות הרי שנקבע במפורש כי, היה הפלט, אליו מבקשים להתייחס כאל רשומה מוסדית, בבחינת חיווי דעה בעניין שבמדע, שבמחקר... או בעניין שברפואה, "לא יהיה הפלט קביל כראיה אלא אם כן הוגש בהתאם להוראות הדין החל על הגשת עדות בעניינים אלה". הדבר נכון לטעמי גם על כל מסמך אשר נערך ע" מוסד.

הנה כי כן, קובע הסעיף הנ"ל מפורשות כי התעודות נשוא הבקשה הן בבחינת תעודה רפואית עליה חל סעיף 20 לפקודת הראיות כך שאין מדובר ברשומה מוסדית.

לא זו אף זו, תעודה רפואית אשר נערכת ע"י רופא לצורך הגשה לבית המשפט אמורה להיות ערוכה לפי הטופס הקבוע בתוספת של הפקודה כפי שקובע סעיף 24(א) לפקודת הראיות. משכך, וככל שמבקש הנאשם להגיש תעודות רפואיות או חוות דעת רפואיות מטעמו, עליו לעשות זאת בהתאם לאמור בסעיפים אלה, באמצעות מי שערך את התעודות, וכאשר למאשימה עומדת הזכות לחקור בחקירה נגדית את עורך התעודות.

גם אם אין בדעת הנאשם להתייחס לתעודת אלה כתעודת רופא או חוות דעת מומחה כהגדרתן בפקודה הרי עדיין מדובר בתעודה שהדרך להגשתה היא אך באמצעות עורכה, בדומה לכל ראיה אחרת בכתב שאינה חוסה תחת החריגים האחרים המפורטים בפקודת הראיות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

הנאשם רשאי לפעול לזימון העדים מטעמו כמקובל.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.