1

1.     בפני בקשה ל"חישוב פסילה" מיום 23.7.20.

2.     הנאשם נדון ביום 23.7.20 בהעדרו, על עבירות שלנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ובזמן פסילה. על הנאשם נגזרו, בין היתר, 15 חודשי פסילה.

3.     הנאשם עד ליום הגשת בקשה זו לא הפקיד במזכירות בית המשפט את רישיונו שפקע ואף לא תצהיר בדבר אובדן הרישיון.

4.     בבקשה זו מבקש הנאשם כי בית המשפט יחשב את הפסילה מיום 23.7.20 שכן במועד גזר הדין רישיונו לא היה בתוקף.

5.     המאשימה התנגדה לבקשה תוך שהפנתה להוראות החוק ולפסיקה הרלוונטית.

דיון

6.     סעיף 42(ג) לפקודת התעבורה קובע כי בחישוב הפסילה לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות הרלבנטית.

2

תקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת כי על בעל הרישיון להמציא את רישיונו לרשות גם אם רישיונו אינו בר תוקף באותה עת.

במידה והרשיון אבד (בין אם היה בתוקף אותה עת ובין אם פקע), תקנה 557 לתקנות התעבורה מחייבת להגיש תצהיר אובדן לבית המשפט, ומירוץ תקופת הפסילה מתחיל מיום שהומצאה ההצהרה לרשות הרלבנטית.

חובת הפקדת הרישיון אף נכתבה באותיות גדולות ומוגדשות בגוף פסק הדין.

7.                 בתיק זה הנאשם לא המציא את רישיונו שפקע, וגם לא תצהיר אובדן, עד ליום הגשת בקשה זו, קרי עד ליום 29.8.21.

הגם שהתצהיר נחתם לכאורה בחודש אפריל 2021, הוא הוגש לבית המשפט רק ביום 29.8.21

בנסיבות אלו, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מיום המצאת התצהיר, קרי מיום 10.3.21

8.                 צודקת ב"כ המאשימה בטיעוניה, כי בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14) קבע כי הסמכות לחישוב מניין ימי פסילת רישיון נהיגה ע"פ גזר דין נתונה לרשות הרישוי ונגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

9.                 סיכומו של דבר, משהמציא הנאשם תצהיר כנדרש, תנפיק מזכירות בית המשפט אישור הפקדה ממועד המצאת התצהיר. קרי מיום 29.8.21

10.              חישוב מניין ימי הפסילה יעשה על ידי רשות הרישוי.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשפ"א, 06 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.