1

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 12.12.16 בהיעדרה של המבקשת.

המבקשת מציינת כי קיבלה את הזימון לדיון רק ביום 28.12.16, בעוד שפסק הדין ניתן ביום 12.12.16. כמו כן, טוענת כי הגישה טיעונים לעונש בכתב בטרם הדיון, בהם ציינה כי מדובר בפעם ראשונה שהנהג נסע בכביש זה, הכביש היה פנוי ולא שם לב למהירות המותרת בכביש.

באשר לטענה הראשונה, הרי שביום 28.12.16 קיבלה המבקשת לידיה את פסק הדין ולא את הזימון לדיון. כעולה מאישור המסירה החתום, שצורף על-ידי התביעה ביום מתן פסק הדין, הזימון לדיון נמסר לידי המבקשת כבר ביום 3.8.16.

באשר לטיעונים לעונש שהגישה המבקשת, גם אם אתייחס אליהם בדיעבד, הרי שאין בהם כדי להוות טענת הגנה טובה בעניין זה, הואיל והנוהג ברכב צריך לשים לב לתמרורי התנועה המעידים על המהירות המותרת בכביש. בנוסף לכך, עיון בגזר הדין מלמד כי לא נגרם למבקשת עיוות דין, שכן גזר הדין הינו סביר בהתייחס לכך שמדובר בחברה.

2

משכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ז, 06 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.