1

1.         ראשית דבר:

            החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.         נסיבות המקרה:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 03/08/17 בשעה 11:50, נהג ברכבו תוך שהוא משתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, זאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 (להלן: "התקנות"). הנאשם כפר במיוחס לו וטען שלא דביר בטלפון.

3.         דיון והכרעה:

2

            במקרה דנן החלטתי להרשיע את הנאשם, וזאת מן הטעמים הבאים:

·       דו"ח הפעולה של רס"ל דניאל פרקש (ת/1) הינו מפורט וקוהרנטי ותיאר את מקום עמידת הניידת ברחוב המייסדים בנהריה, שעה שהבחין בנאשם מהחלון הקדמי שמאלי מגיע עם רכבו ממזרח למערב כשהוא אוחז בידו השמאלית בטלפון נייד מול פניו בצבע כהה. השוטר המשיך בנסיעה אחר הנאשם עד למקום בו ניתן היה לעוצרו.

·       חיזוק לטיעון הנ"ל עולה ממזכרו של רס"ב יהושע ישראל לפיו אף הוא הבחין בנאשם אוחז בידו השמאלית בטלפון הנייד ונעצר סמוך לאחר מכן.

·       הנאשם בעדותו טען כי חלונו כהה ולא ייתכן כי השוטרים ראו אותו מחזיק בטלפון נייד, אך לאור עדותם הנחרצת של השוטרים והעובדה כי ידע השוטר פרקש לציין את צבע הטלפון, סבורני כי השוטרים לא התקשו להבחין בנאשם והטלפון בידו מבעד לחלון. מה עוד, כי ציין השוטר כי אם היה החלון כהה, היה רושם זאת. בנוסף, טען הנאשם כי יש לו דיבורית ברכב וחלון כהה ואשר בגינו נכשל בטסט, , אך לא טרח להציג כל אסמכתא באשר לאלו.

·       טענת הנאשם כי השוטרים לא עצרו אותו מיידית אינה יכולה בשום אופן לערער את גרסת המאשימה, שכן הסביר השוטר פרקש בעדותו כי מדובר בכביש עמוס ולא ניתן היה לעצור הנאשם מיד אלא היה צורך לנסוע אחריו לאט תוף שמירה על קשר עין רציף.

4.         סיכומו של דבר:

·       לאור האמור לעיל, הוכיחה המאשימה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אחז בטלפון הנייד בשעת נסיעה, ועל כן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לפיכך, הריני להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

·       קובע לטיעונים לעונש ליום 24.3.20 שעה 12.30 .

·       הנאשם יהיה פטור מהתייצבות באם יגיש טיעוניו בכתב.

·       המזכירות תמציא העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תש"פ , 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים