1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.7.13 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה בפועל למשך חודשיים ימים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 1,300 ₪.

3.         המבקש טען כי אי התייצבותו לדיון נבעה מכך שבתקופה הרלוונטית למועד הדיון נאלץ לעזוב את ביתו ולא יכול היה לעיין במסמכים הנוגעים לתיק לרבות מועד הזימון לבית המשפט. ציין כי הוא נתון תחת מגבלות עקב חובות בלשכת הוצאה לפועל ולכן לא יכול היה לחדש רישיונו. טען כי יש לו סיכויי הגנה טובים כיוון שכאשר יבוטלו חובותיו יוכל לקבל לידיו רישיון נהיגה ולאיין את העבירה ובנסיבות אלה הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אין בנימוקי הבקשה עילה המצדיקה ביטול פסק הדין.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה איני מוצאת להיעתר לה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש קיבל את ההזמנה לדין לידיו ואף חתם עליה, משמע ידע אודות מועד הדיון. לא מצאתי בטיעוניו טעם המצדיק אי התייצבותו לדיון בבית המשפט. יצויין כי אף לו היה נתון בקשיים משפחתיים הרי שלא ברור מדוע לא פנה בסמוך למועד הדיון אל בית המשפט אלא עשה זאת רק בחלוף כארבע שנים ממועד הדיון בעניינו.

8.         מעבר לכך לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה. לא מצאתי ממש בטענה כי חידוש רישיון הנהיגה כעת יביא לכך שהעבירה תבוטל רטרואקטיבית (ואף לא צורפה לכך כל אסמכתא) ובהיעדר טענות הגנה אחרות, לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין למבקש.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ז, 14 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.