1

בפני בקשה נוספת "בהולה לקיום דיון". בכותרת הבקשה משיג הסניגור על החלטת בית המשפט שניתנה אתמול ואשר דחתה את עיכוב הביצוע לו עתר.

ראשית, ככל שהסניגור מבקש לחלוק על החלטות בית המשפט עליו לעשות כן בדרך הראויה והמקובלת והקבועה בחוק, ולא לפנות לאותה ערכאה ולשופטים שונים (בקשה זו כוונה לכב' הנשיא). שנית, לא מצאתי מקום להורות על קיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול פסק דין. לבית המשפט הסמכות והרשות לדון בבקשות אלה, על יסוד כתבי הטענות, מבלי לקיים דיון. יתרה מזאת, למבקש ניתן יומו. אתמול התקיים דיון במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, הסניגור העלה את טענותיו, בית המשפט אמר את דברו, והתייחס למכלול הטענות שהעלה הסניגור, לרבות לטענות ביחס להעדר המצאה כדין. אני דוחה איפוא את הבקשה לקיום דיון במעמד הצדדים.

באשר לבקשה לביטול פסק דין שבגינה התבקש הדיון, בשבתי כשופט תורן, ונוכח הבקשה שבפני וההחלטה הנ"ל אדרש לה.

עיינתי בתיק בית המשפט ובטענות המבקש, ואין לי אלא לחזור על הנימוקים שפירטתי אתמול בדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר יפיה גם לענין הבקשה לביטול פסק הדין. אולם, בטרם נכנסים לשיקולים הנוגעים לשאלת ביטולו של פסק הדין ולמשוכות הניצבות בפניו של המבקש בענין זה, יש להידרש לשאלת המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה זו.

2

הבקשה לביטול פסק דין לוקה בשיהוי ניכר (הוגשה ביולי 2014 ביחס לפסק דין שהודע לנאשם על קיומו במרץ 2013) והוגשה מעבר למועד הקבוע בחוק (סעיף 130 (ח) לחסד"פ). כב' הנשיא הבהיר בהחלטה שנתן בבקשה, כי בשל חלוף המועד להגשת הבקשה, הוא לא ידון בה, עד אשר תומצא לו הסכמת תובע (כמצוות סיפת סעיף 130 (ח) לחסד"פ). הסכמה כזו לא הומצאה ע"י הנאשם עד היום, נהפוך הוא, הנאשם עתר לעיכוב כל החלטה בבקשה עד להודעה מאת ב"כ הצדדים, וכב' הנשיא נעתר לבקשה "כמבוקש". משהוגשה הבקשה באיחור ניכר, ללא הסכמת התובע, ללא בקשה להארכת מועד, וללא טעמים ממשיים מניחים את הדעת לאיחור הניכר בהגשתה, דין הבקשה להידחות אך מטעם זה.

התוצאה היא כי אני דוחה גם את הבקשה לביטול פסק דין.

המזכירות תודיע לצדדים וכן לכב' הנשיא דבר החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ד, 18 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.