1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 13.6.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של פקיעת רישיון נהיגה בתאריך 4.11.20, עבירה מיום 1.4.23, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,500 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         הזמנה לדין עם תאריך הדיון נמסרה לידי המבקש בשטח, ומכאן שהמבקש זומן כדין.

            אשר לטענת המבקש כי לא התייצב לדיון כי הגיש באמצעות ב"כ בקשה לדחיית דיון, מעיון בתיק עולה כי לא הוגשה כל בקשה בעניינו של המבקש לדחיית מועד דיון. מכל מקום, ככל שהוגשה בקשה לדחיית מועד דיון הרי שעל המבקש וב"כ לעקוב אחר קליטת הבקשה ומתן החלטה ולהתייצב לדיון אף בהיעדר החלטה.

6.         עם זאת, בשים לב למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין, יומיים לאחר שניתן פסק הדין, החלטתי ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 900 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 3.9.23.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ג, 07 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.