1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין ביום 29.5.17. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/18 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

3.      בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר למעלה משנה ממועד גזר הדין. אין הסבר לשיהוי.

2

4.      טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו:, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12).

5.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6.      אין הגנה לגופו של עניין. משלא היתה התייצבות אין לנאשמת אלא להלין על עצמה.

7.      אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13).

8.      סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ח, 10 מאי 2018, בהעדר הצדדים.