1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות הנאשם ביום 03.11.2021.

2.      הנאשם הורשע במיוחס לו בכתב האישום בכך כי ביום 26.07.2021 נהג בעת שרישיון הנהיגה שברשותו פקע בתאריך 30.08.2018, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

3.      בית המשפט (כבוד השופט א. אחטר) השית על המבקש את העונשים הבאים: פסילה בפועל בת 30 ימים, פסילה מותנית חודשיים למשך שנתיים וקנס כספי בסך 1,500 ₪.

4.      בקשה זו מוגשת ביום 19.02.2023, בחלוף שנה ושלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין.

5.      בבקשה נטען כי המבקש לא קיבל את הזימון לדיון מפאת שהייתו בבית הוריו (למעשה מעבר דירה) עקב פטירת אחיו. עוד נטען כי מקרה זה חוסה תחת הצדקה לקבלת הבקשה בראי תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה) -הארכת מועדים.

6.      המשיבה לא הגיבה לבקשה ובחלוף המועד הקצוב לתגובתה, אדון בבקשה על בסיס המונח בפניי.

7.      תחילה לעניין חישוב המועדים: מועד ביצוע העבירה: 26.7.21. תקנות שעת החירום (צו התעבורה - הארכת תקופת תוקף רישיון נהיגה) מעניקות הארכת מועד להנפקת רישיון למשך 90 ימים וזאת לגבי אזרחים שתוקף רישיון הנהיגה שבידיהם פקע בין התאריכים 25.9.20 - 15.11.20.

אין מועד ביצוע העבירה הנוכחית תואם את המועד הרלוונטי להארכת המועדים מתוקף תקנות החירום ועל כן טיעון זה ידחה.

8.      באשר לטענה כי המבקש לא נכח בביתו עקב פטירת אחיו אלא בבית הוריו, יצוין כי מתעודת הפטירה שצורפה לבקשה עולה כי האח נפטר ביום 11.7.2021, עובר למועד ביצוע העבירה (26.7.2021) ומכל מקום לא סביר ולא הוסבר כי המבקש עזב את מענו לתקופה של מספר חודשים. יאמר כי גם אם עזב המבקש את מענו לתקופה כאמור, חובה עליו לעדכן את פרטי כתובתו במרש הפנים כפי שנקבע בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 25448-05-22 נועם שמואל זיני נ' מדינת ישראל )נבו 14.06.2022) "אין חולק שהדוח נשלח לכתובתו הרשומה של המערער (המצוינת אף על רשיון הנהיגה שלו שתצלומו הוגש לתיק), וכי כתובת זו אינה מעודכנת, שכן הוא לא דיווח לרשויות על שינוי הכתובת מסיבות שונות שתיאר בדיון בפניי. משמע, בעת משלוח הדואר הרשום לכתובתו הרשומה, המערער לא התגורר בה, ולא יכול היה לקבל את דבר הדואר לידיו. אין מדובר בנסיבות שאינן תלויות במערער, שכן הוא לא פעל על פי חובתו לעדכן את הרשויות בשינוי כתובתו. במצב דברים זה, המערער אינו יכול ליהנות ממחדלו, ולטעון כי לא פעל במועד מאחר שלא קיבל את דבר הדואר לידיו. יפים בהקשר זה דברים שנקבעו ברע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.12.09)‏: ‏"המבקש במודע לא שינה את כתובתו במשרד הפנים, על כן מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת לבדוק את הדואר אשר מגיע לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, מי שלא עשה כן... יכול להלין רק על עצמו, על כך שלא בדק האם הגיעו אליו דברי דואר".

9.       הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה משנה ושלושה חודשים, בלא כל הסבר לכך. בדומה לבקשה להארכת מועד, להישפט, כך גם בבקשה לביטול פסקי דין: נקבע לענין זה כי ככל שמשך האיחור ארוך יותר כן יגבר משקלם של הנימוקים הנוטים לדחיית הבקשה (ב"ש 230/86, ע"פ 947/85 עצמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 353 (1986); ע"פ 7754/06 ציפר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.10.2006); ענין נגר).

10.    לא מצאתי חשש לעיוות דין. מדובר בעבירה נמשכת (פקיעה משנת 2018), של ארבע שנים רצופות עת שבית המשפט השית על המבקש ענישה מידתית שלא לומר מתחשבת במיוחד וחורגת לקולא ממתחם העונש הנהוג.

11.    אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"ג, 21 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.