1

1.     בפניי בקשת המאשימה להורות על תיקון כתב האישום, בהתאם לסעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

2.     כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתה, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

2

3.     ביום 11.9.17 התקיימה בפניי הקראה בתיק. ב"כ הנאשמת כפר בכל הנטען נגד הנאשמת בכתב האישום והודיע כי הוא מוותר על חקירת כל עדי התביעה וביקש שכל חומר החקירה יוגש בשלמותו. לדבריו בדיון, כשצילם את חומר החקירה בתיק, הוא כלל, בין היתר, תע"צ של תו התקינות של המכשיר. הוא ביקש כי ב"כ המאשימה תבהיר האם בידיה כיום תע"צ נוספת.

4.     ב"כ המאשימה ביקשה בשלב זה לתקן את כתב האישום ולהוסיף תע"צ בעלות רכב. לדבריה, ההלכה היא שיש לאפשר תיקון כתב אישום, בוודאי בשלב התחלתי זה של הקראה, טרם החלה שמיעת הראיות, ולא תהיה בכך כל פגיעה בהגנת הנאשמת. כמו כן, יש לאפשר זאת למען גילוי הצדק, והבטיחה שהחומר יועבר לעיון הסנגור לפני תחילת שמיעת הראיות.

5.     ב"כ הנאשמת התנגד לבקשה. חומר החקירה שנמסר לו, לדבריו, מעולם לא כלל תע"צ בעלות. לטענתו, הוא מסר את תשובתו לכתב האישום ובכך חשף את כל קו ההגנה שלו, ולכן תיקון כתב האישום בשלב זה יפגע בהגנת הנאשמת. הוא ציין כי השאלה אינה באיזה שלב טכני מתבקש תיקון כתב האישום, שכן במקרה הנדון הוא מתבקש מיד במעמד ההקראה, אלא מדובר על מבחן מהותי, שבכך במתן תשובה לכתב האישום הוא כפר בכל הנטען נגד הנאשמת בכתב האישום וכן ויתר על חקירת עדי התביעה, ועל כן תיקון כתב האישום יגרום לפגיעה קשה ולקריסת ההגנה שלו.

6.     בהסכמת בית המשפט, הגיש ב"כ הנאשמת טיעונים משלימים בכתב. ראשית, הוא הפנה לע"פ 3583/94 לעדן נ' מדינת ישראל (23.11.1994), שם זיכה בית המשפט העליון את הנאשם וקבע כי אין זה נוהג תקין שמוגש כתב אישום בלי שקיים בתיק התביעה חומר ראיות לכאורה, החיוני להשגת הרשעה. בנוסף, ציין ב"כ הנאשמת בטיעוניו כי כתב האישום בתיק הנדון הוגש מבלי שהיה בידי המאשימה ראיה כלשהי שאכן הנאשמת היא הבעלים. עוד ציין ב"כ הנאשמת כי טענה זהה נטענה על ידו בתת"ע (חי') 11105-07-16 מדינת ישראל נ' שמו (החלטה מיום 10.8.2017) (להלן: עניין שמו) בפני כב' השופט א' קאופמן ונדחתה. לאור כל זאת, ביקש ב"כ הנאשמת להורות על קבלת טענה מן הצדק ולבטל את כתב האישום, או לחילופין להורות על דחיית הבקשה לתיקון כתב האישום.

7.     על פי האמור בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982:

3

בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

8.     במקרה שבפנינו, בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום הייתה במועד ההקראה, דהיינו ה-11.9.17, מיד לאחר כפירתה של הנאשמת בכל הנטען נגדה בכתב האישום. ראוי היה כי המאשימה הייתה מצרפת את תע"צ הבעלות לחומר החקירה מלכתחילה. אולם, משלא עשתה כן, וביקשה לתקן את כתב האישום ולצרף את המסמך במעמד דיון ההקראה, הרי שמדובר בחריגה סבירה ואין בה, לשיטתי, כדי לדחות את בקשתה.

9.     מלבד זאת, אינני סבורה כי בעצם התיקון בשלב זה של ההליך, מיד בתום ההקראה וטרם שמיעת הראיות בתיק, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בהגנת הנאשמת ובוודאי שלא לקריסת הגנתה, כנטען על ידי בא-כוחה במהלך הדיון שבפניי ובטיעונים המשלימים שהגיש. אני סבורה כי יהיה זה הוגן לאפשר למאשימה לתקן את כתב האישום בשלב מוקדם זה של ההליך, ובייחוד, כאמור, שהבקשה הוגשה במעמד דיון ההקראה. כמו כן, לא השתכנעתי כי יש בתיקון המבוקש כדי לקפח בצורה משמעותית את הגנת הנאשמת.

10. כפי שציין כב' השופט א' קאופמן בהחלטתו בעניין שמו לעיל, שאליו הפנה ב"כ הנאשמת, דומה שגם במקרה שבפנינו כל ניסיונו של הנאשם הוא להיאחז בליקוי לכאורה שנפל בכתב האישום ולא בשאלה אמיתית שבמחלוקת בין הצדדים. המדובר בהתעקשות בעניין טכני-פורמלי, שיש בה כדי לפגוע בגילוי האמת, ועל כן אין להסכים לה גם במקרה זה.

11. בסיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי באסמכתאות שאליהן הפנה ב"כ הנאשמת, אני מורה על קבלת הבקשה ומתירה את תיקון כתב האישום. המאשימה תעמיד את התעודה לעיון הסנגור בהקדם.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.