1

בתיק זה עלתה שאלת קבילותה של הודעת נאשם, אשר נגבתה בלא שהובהרה לנאשם זכותו להתייעץ עם עו"ד בטרם מסירתה.

ההחלטה בתיק התעכבה מאחר ושאלה דומה עלתה במספר תיקים, אשר מרביתם הסתיימו בימים אלה בהסדר, שלא הכרעה בשאלת קבילות ההודעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את עמדת ההגנה בתיק זה ולא להתיר הגשת ההודעה.

סבורני כי עמדת ההגנה עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' מדינת ישראל. המאשימה מנגד הפנתה למספר פסקי דין סותרים לכאורה. חלקם ניתן לפני הלכת יששכרוב, כך שאינם רלוונטיים. בע"פ 1094/07 יצחק דדון נ' מדינת ישראל, אשר ניתן לאחר הלכת יששכרוב נקבע כי הפגיעה בזכות ההיוועצות לא תגרום באופן אוטומטי לפסילת ההודעה ויש לבחון כל מקרה לגופו.

במקרה דנן, בהתחשב באמות המידה שנקבעו בידי בית המשפט העליון סבורני כי אין מקום לקבלת ההודעה. הנאשם תושאל על אתר ומסר גרסה לשוטרים בה הכחיש את העבירה. אם ראו אנשי המשטרה צורך לבצע חקירה נוספת ומקיפה יותר מהתשאול המקורי, היה עליהם ליידע אותו על זכותו להתייעצות עם עו"ד בטרם ישיב לשאלות, והתעלמות מהוראת החוק בעניין זה מצדיקה פסילת ההודעה לדעתי.

2

אין ספק כי העבירה המיוחסת לנאשם אינה קלה, אולם אין להתעלם מכך שבמקרים בהם התקבלו הודעות למרות פגיעה בזכות ההתייעצות מדובר היה במקרים חמורים בהרבה בהם קיים נפגע עבירה או שהאינטרס המוגן הינו חמור יותר מהאינטרס הציבורי במקרה דנן.

אשר על כן, אינני מתיר קבלת ההודעה במקרה דנן.

התיק נקבע לתזכורת במעמד הצדדים ליום 2.2.14 בשעה 10.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014.