1

מונחת לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 7.9.16, בהעדר התייצבות המבקש.

המבקש, באמצעות ב"כ, טוען כי לא היה מודע למועד הדיון, וכן טוען כי נגרם לו עיוות דין.

דין הבקשה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת התביעה.

ואלה נימוקיי :

2

המבקש זומן כדין, חתם על ההזמנה לדין ולא טרח להתייצב לדיון. ויודגש- אין עסקינן באישור מסירה אשר נשלח בדואר כי אם בדו"ח הזמנה לדין, אשר נמסר לידי המבקש והמבקש חתם על קבלתו.

בנסיבות אלה , לא אוכל לקבל הטענה כי לא ידע על מועד הדיון.

לא זו אף זו, טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין , ובשל חומרת הדברים ראוי להביאם בשם אומרם. וכך נאמר בבקשה בסעיף 2 ב. : "בשלב זה למבקש טענות של ממש, לרבות תצהירה של הח"מ לפיו הח"מ היא המחזיקה בפועל של הרכב ועל כן אין חולק כי ככל ובוצעה עבירה, העבירה לא נעברה על ידי המבקש". (הדגשות שלי- ט.פ שופט).

מדובר בסעיף שאינו מדויק בלשון המעטה , וליתר דיוק - אי אמירת אמת. כפי שצוין לעיל, מדובר בדו"ח אשר נרשם למבקש לאחר שנתפס נוהג במהירות מופרזת על ידי שוטר שאכף במכשיר ממל"ז והדו"ח נמסר לידיו.

בנסיבות אלה הכיצד זה יכול לטעון המבקש כי בידו תצהירה של מי שהחזיקה ברכב אותה עת ולפיכך העבירה לא נעברה על ידו. מדובר בניסיון להטעות את בית המשפט ולזרות חול בעיניו.

למעלה מן הנדרש יצוין כי לא ניתן כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה שכן פסק הדין ניתן לפני למעלה משנה ומחצה וגם מסיבה זו דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, ייתן ב"כ המבקש הסבר בכתב, תוך 7 ימים מהיום, מדוע זה לא יושתו הוצאות בגין הגשת הבקשה.

תזכורת פנימית ליום 20.5.18.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ח, 13 מאי 2018, בהעדר הצדדים.