1

הנאשם זכאי מחמת הספק

ביום 5.3.14, בתום שמיעת הראיות בתיק, הוריתי על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

להלן נימוקי הזיכוי:

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 9.6.13, הודעת תשלום קנס בגין עקיפה מצד ימין (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 47(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 5.3.14, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ חי זורי, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח שסומן ת/1 ו-מזכר מיום 24.2.14, שסומן ת/2.

כמו כן, הוגש בהסכמה מזכר שערכה שוטרת נוספת, רוזנפלד אולגה, בו ציינה כי לא הבחינה בעבירה ומכתב ששלח הנאשם אל המאשימה, שסומן ת/4.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 9.6.13, בסמוך לשעה 10:27, נהג הנאשם ברכב ברמת גן,ברחוב שפירא, ובהגיעו בסמוך לפני הצומת עם רחוב ארלוזורוב, נצפה על ידי העד כאשר הוא עוקף את ניידת המשטרה הסמויה מימין וחוזר לנתיב לפני הניידת, תוך שהוא גורם לעד לבלום.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא היה ולא נברא השוטר תקף אותי והתנהג בברוטאליות".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור וביצע עקיפה דרך נתיב הנסיעה הימני, אך אין מדובר בעבירה על החוק, שכן העקיפה בוצעה על פי ההיתר שבתקנה 47 לתקנות התעבורה:

2

          (א)  נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;

לטענת הנאשם, כלי הרכב שנסעו לפניו בנתיב השמאלי, אותתו שמאלה לפניה לרחוב עיר גנים או לצורך חניה ולכן, עקף אותם דרך נתיב הנסיעה הימני וזאת במרחק של כ-100 מטרים מהצומת.

לגרסת הנאשם, ניידת המשטרה לא הייתה רכב לפניו, אלא היה ביניהם רכב נוסף.

עוד הלין הנאשם כנגד התנהגות העד, אשר סיכן אותו ואת התנועה, בשל המקום בו הורה לו לעמור את רכבו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עד התביעה ערך את הדו"ח בגין עבירה אשר נעברה, לכאורה, כלפיו ובכך, איבד מרמת האובייקטיביות הנדרשת על מנת שבית המשפט ייתן משקל יתר לעדותו.

בנסיבות אלה, יש בפני בית המשפט שתי גרסאות שוות ערך לאירוע, גרסת הנאשם סבירה בעיני לא פחות מזו של המאשימה ויש בה כדי להעלות ספק סביר במיוחס לו בכתב האישום, שכן, על פי גרסתו, אכן לא נעברה עבירה, כעולה מלשון התקנה לעיל.

עדותו של הנאשם בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.