1

לפני בקשה לביטול תוספת ריבית פיגורים על קנס שהוטל על הנאשם.

1.         ביום 29.2.16 הורשע הנאשם והוטל עליו עונש הכולל פסילת רישיון, חתימת התחייבות ורכיבי ענישה נלווים. על פי האמור בגזר הדין, היה על הנאשם לשלם את הקנס בסך 1200 ₪ עד יום 29.5.16, לחתום על התחייבות תוך 30 יום ממועד גזה"ד ולהפקיד את רישיון הנהיגה - לצורך תחילת ריצוי הפסילה - עד 28.4.16.

2.         רק ביום 16.9.16 הואיל הנאשם בטובו לחתום על התחייבות להימנע מעבירה. רק במועד זה הגיש הנאשם תצהיר חלף רישיון ובמקביל הגיש, באמצעות הסנגור, בקשה זו לפטור את הנאשם מתופסת ריבית פיגורים בנימוק כי שובר תשלום הקנס נשלח לנאשם אך "נעלם" בדרך.

2

3.         מתיאור המכלול עולה מסקנה בלתי נמנעת כי הנאשם זנח את חובתו לבצע את הוראות גזר הדין ככתבן וכלשונן ועשה דין לעצמו. הוא איחר בהגשת התחייבות חתומה. הוא איחר גם בהפקדת חלף רישיון. על רקע "איחור" כרוני של זה הנאשם בביצוע הוראות גזר הדין אני סבור כי יש להתייחס בספקנות רבה לטענת הנאשם כי לא קיבל את שובר התשלום שנשלח אליו. זאת ועוד: גם אילו היה ניתן לקבל את הטענה כי השובר "אבד" בדואר, אין זה סביר ואין זה מקובל כי הנאשם וסנגורו "יירדמו על משמרתם" ויניחו (או יזניחו) נושא תשלום הקנס עד חלוף למעלה מ- 3 חודשים מן המועד האחרון לתשלום הקנס. ודוק: הנאשם אינו טוען כי לא ידע שעליו לשלם קנס. לפיכך, גם אם אניח לצורך הדיון כי שובר התשלום אבד בדואר, היה על הנאשם לעקוב אחר העניין ובראותו כי המועד לתשלום חלף אך השובר לא הגיע, היה יכול לקבל שובר תשלום חדש ולשלמו לאלתר ולא לשבת בחיבוק ידיים באופן התואם באופן מפליא למדי את התנהלותו גם בכל הקשור לחתימה על התחייבות והפקדת תצהיר חלף רישיון.

4.         לפיכך, הטעם שניתן לאי תשלום שובר תשלום הקנס במועד אינו סביר בעיני והעיתוי להגשת הבקשה - יחד עם התחייבות ותצהיר הפקדת רישיון שהוצגו באיחור - יוצר חשש כי אין מדובר ביד המקרה אלא בהתנהלות שגרתית של הנאשם בכל הקשור למילוי הוראות גזר הדין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ו, 19 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.