1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אלפי

הנאשם - אין הופעה - השעה 13.25

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ועקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף בניגוד לתקנות 47(ד) ו 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

 

נטען בכתב האישום כי בתאריך 27.8.13 בשעה 11:02, נהג הנאשם ברכב משא בכביש 55, בקילומטר 29 ממזרח וביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף כשלא היה בסמוך לו בצידו הימני, קו קטעים.

 

במועד המענה לכתב האישום הודה הנאשם כי עקיפה תוך חציית קו לבן רצוף, אך כפר בעובדה כי הגיע רכב מולו וטען כי לא מדובר בעקיפה מסוכנת.

 

2

 

 

פרשת התביעה

מטעם התביעה העידו:

רס"ב גואז אילן (עת/1), אשר ערך את טופס הזמנה לדין (ת/1) וסקיצה (ת/2).

בת/1ציין העד, כי ישב בניידת הנוסעת, לצד הנהג, כאשר לפני הניידת נסע רכב מסחרי לבן סגור. העד ציין כי הבחין ברכב הנאשם עוקף רכב מסחרי שנסע לפניו, תוך שהוא חוצה את קו ההפרדה הרצוף המסומן על הכביש. העד המשיך וציין כי הנאשם בעקיפתו גרם לרכב המסחרי הלבן סגור אשר נסע לפני ניידת המשטרה, לבלום ולסטות לשול ימין המוגבל במעקה בטיחות.

 

רס"ר ליעד הלחמי (עת/2), ערך והגיש מזכר (ת/3) .

העד העי כי נהג בניידת המשטרה בכביש 55 למזרח כאשר לפני הניידת נסע רכב מסחרי בצבע לבן. העד העיד כי בסמוך לקילומטר 29, הבחין בנאשם שנהג ברכב משא לבן, עוקף רכב משא שנסע לפניו, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף . העד המשיך והעיד, כי הרכב המסחרי אשר נסע לפני ניידת המשטרה (מול הנאשם), נאלץ לבלום ולסטות לכיוון שול הדרך שהיה תחום במעקה כדי למנוע התנגשות חזיתית. העד ציין כי בלם את ניידת המשטרה, פנה פניית פרסה ונסע אחרי רכב הנאשם עד לעצירתו בצומת אמאתין.

 

פרשת ההגנה

הנאשם אשר בחר להעיד העיד כי הגיע מכיוון קדומים, שדה הראייה הפתוח בכיוון נסיעתו היה של 500, 700 מטרים ולפניו נסע רכב מסחרי במהירות של 20 קמ"ש. הנאשם העיד כי מיהר לקחת ילד לרופא, לכן עקף את הרכב המסחרי שלפניו, כאשר הרכב המסחרי מאפשר לו לעקוף ונוסע בחציו על שול הדרך. הנאשם ציין כי יכול היה לברוח לשוטרים, אך בחר שלא לעשות כן וחיכה להם בצד הדרך.

לטענת הנאשם, כלל לא נסע רכב לפני ניידת המשטרה והעקיפה שביצע לא סיכנה איש.

 

דיון והכרעה

 

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפניי, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

 

אין בליבי ספק כי הנאשם עקף את הרכב האחר תוך שחצה קו הפרדה רצוף.

3

עת/1 ציין בת/1 כי : "הבחנתי ברכב משא אחוד בזמן עקיפת רכב מסחרי שנסע לפניו ממזרח למערב תוך חצייה קו הפרדה רצוף שאין מימנו קו מקוטע מסומן בצבע לבן בולט לעין ..".

בעדותו בבית המשפט הבהיר וציין: "אני ציירתי שכל הרכב שלך עם 4 הגלגלים היו מעבר לקו הלבן בנתיב של הרכב שבא ממולך" (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 16-17).

 

עת/2 ציין בת/3 כי : "במהלך נהיגה בכביש 55 ממערב למזרח כאשר לפנינו נוסע רכב מסחרי לבן, בסמוך לקילומטר 29 הבחנתי ברכב משא לבן מבצע עקיפת רכב משא שנסע לפניו ממזרח למערב, תוך חציית קו הפרדה רצוף, שאין מימנו קו מקוטע ..."

 

הנאשם עצמו הודה כי עקף תוך שחצה את קו ההפרדה הרצוף. כך במועד המענה לכתב האישום (בדיון מיום 20.11.13) ובעדותו בבית המשפט העיד: "אני טוען שעקפתי את הרכב כאשר רק 2 גלגלים שמאלי עברו של הקו הלבן" (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 15).

 

לאחר ששמעתי את עדי התביעה מצאתיהם אמינים ועדויותיהם מהימנות בעניין מסוכנותה של העקיפה שביצע הנאשם.

עת/1 ציין בטופס ההזמנה לדין (ת/1) : " ..וגורם לרכב שנסע לפני הניידת לבלום ולסטות לשול ימין המוגבל במעקה בטיחות וזאת כאשר אני מבחין באורות הבלימה נדלקים..."

עת/1 אף העיד בבית המשפט כי: "אתה עקפת את המסחרי, מולך הגיע רכב מסחרי לבן שנסע לפני, הרכב המסחרי שנסע לפני נאלץ לסטות ואתה השלמת את העקיפה. מתחילת העקיפה עד הסוף היה פס לבן. השוליים צרים, יש מעקה בטיחות ואין אפשרות לברוח לשוליים" (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 11-13).

ובהמשך: "היה רכב מסחרי, לבן שנסע לפני, ראיתי את אורות הבלימה ואת הסטיה שלו" (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 28).

 

אף בהתאם לשרטוט (ת/2) ניתן לראות כי רכב הנאשם ביצע את העקיפה כאשר בנתיב הנגדי נסע רכב אשר נאלץ לסטות ימינה בכדי למנוע תאונה חזיתית.

 

עת/2 , אשר נהג בניידת המשטרה, ציין במזכר שערך (ת/3), כי רכב הנאשם חצה את קו ההפרדה הרצוף ו: "גורם לרכב שנסע לפנינו לבלום ולסטות לכוון השול שהיה תחום במעקה ע"מ למנוע תאונה חזיתית. מיד בלמתי .."

 

4

אינני מקבלת טענת הנאשם לפיה כלל לא היה רכב מסחרי אשר נסע בנתיב שמולו ולפני ניידת המשטרה.

עדי התביעה העידו על כך באופן ברור, עקבי ועדויותיהם לא נסתרו.

הנאשם, אשר טען כי שדה הראיה בכיוון נסיעתו היה פתוח למרחק של כ- 500-700 מטרים, סתר עצמו כאשר העיד פעם כי כלל לא הבחין בניידת המשטרה אלא רק לאחר שעקף:

"ש. מתי ראית את הניידת?

ת. לא ראיתי בעקיפה. אחרי שעקפתי ראיתי את הניידת" (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 27).

ולאחר מכן שינה גרסתו והעיד כי הבחין בניידת המשטרה עוד בטרם החל בעקיפה: "את הניידת ראיתי, כשהתחלתי לעקוף" (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 7).

 

זאת ועוד, בעת ביצוע העבירה ציין הנאשם בפני עדי התביעה כדלקמן: "אני עשיתי טעות. אני ממהר לבתי ספר לבן שלי ויש לו חום גבוה".

ואילו בעדותו בבית המשפט ציין כי הוא מיהר לבית החולים (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 7) ולא מדובר בבנו אלא בבן אחותו (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 33).

 

שני עדי התביעה ציינו במפורש הן בטופס ההזמנה לדין (ת/1) והן במזכר (ת/2) כי הנאשם היה לבדו ברכב.

 

לאור עדויות עדי התביעה החד משמעיות, נוכח הסתירות שנתגלו בעדות הנאשם, הנני נותנת אמון מלא בגרסת המאשימה וקובעת כי הנאשם ביצע את העקיפה תוך סיכון כלי הרכב אשר נסע בנתיב הנגדי.

 

סוף דבר

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הנני מקבלת את גרסת המאשימה ומעדיפה אותה באופן מוחלט על פני עדותו של הנאשם.

על כן, הנני מוצאת את הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.

 

 

ניתנה והודעה היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

5

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה ועקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף בניגוד לתקנות 47(ד) ו 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

 

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאור האמור הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים עד שנתיים, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי שקלים, מאסר על תנאי.

 

מדובר בעבירה חמורה מאד כאשר הנאשם בנהיגתו בהתאם לממצאים שנקבעו ב הכרעת הדין עקף רכב תוך שחצה קו הפרדה רצוף כאשר הדרך לא היה פנויה וסיכן נהג אחר שנסע מולו.

 

לנאשם וותק נהיגה קצר מאד, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2011, לחובתו 4 הרשעות קודמות.

 

לאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.

 

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים .

 

 

 

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים

6

וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתנה והודעה היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.