1

לפני בקשה שהוכתרה כ"בקשה למתן הוראות" ובמסגרתה מבוקש כי אורה למזכירות בימ"ש זה להנפיק למבקש אישור הפקדת רישיון בעניינו של המבקש החל מן המועד הנקוב בבקשה.

סיפור המעשה ידוע ומוכר. רישיון הנהיגה של המבקש נפסל. על מנת שמניין ימי הפסילה ימנה היה על המבקש להפקיד רישיונו במזכירות בימ"ש. המבקש לא עשה כן שכן לטענתו רישיון הנהיגה אבד לו. על כל פנים המבקש טוען כי במהלך התקופה שלאחר מכן לא נהג. כעת התברר למבקש כי פסילתו לא נמנתה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובת המשיבה.

2

הבקשה הוכתרה אמנם כבקשה למתן הוראות אולם במהותה זוהי בקשה לחישוב פסילה לכל דבר ועניין. ככזו, דינה להידחות. מעבר לכך שהמבקש היה מחויב ע"פ תקנה 557 (ב) לת"ת להפקיד בידי מזכיר בית המשפט תצהיר אודות אובדן הרישיון לשם הפעלת מניין ימי הפסילה ואין טענה כי נעשה כך, הלכה היא כי הסמכות לחשב תקופת פסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט ( בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל). היעדר הסמכות פורש כמשתרע גם על היכולת לתת למזכירות הוראה זו או אחרת, כמבוקש בבקשה זו ( ע"ח 41540-09-14 אביטבול נ' מדינת ישראל ).

לאור האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ז, 16 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.