1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.09.17.

מדובר בדו"ח מהירות מכח תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה והעונש שהוטל בגינו הינו 750 ₪.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש לא קיבל זימון לדיון ולא ידע על קיומו כלל, וכי נודע לו על הדיון שהתקיים רק לאחר שקיבל את פסק הדין.

המבקש כופר במיוחס לו ויש לו טענות הגנה טובות - אותן הוא רוצה להציג בפני בית המשפט ושיכולים להביא לכך שהתיק יזוכה באופן מוחלט.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שמדובר ב- דו"ח ב.מ. שנמסר למבקש ביד. המבקש ביקש להישפט וההזמנה נשלחה לכתובת המופיעה ברשומות המוסדיות .

2

כמו כן מדובר בעונש מידתי שאינו חורג מהמקובל ולכן לא יגרם כל עיוות דין באם פסק הדין לא יבוטל.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה מהטעם שהזימון נשלח לכתובתו של הנאשם כפי שהיא מופיעה ברשומות המוסדיות ואין סיבה שלא לקבלה, שכן הראיה לכך שמגיע דואר לכתובת זו היא העובדה שהמבקש קיבל לידיו את פסק הדין שניתן בהיעדרו.

יתרה מזאת, מדובר בעבירת מהירות אשר עליה קיבל המבקש קנס בסך 750 ₪ - עונש מידתי ולא יגרם כל עיוות דין בדחיית בקשה זו.

מה עוד, שהמבקש ,למעט טענה כללית לפיה, יש לו טענות הגנה טובות, לא ציין דבר בעניין זה. לפיכך סבור אני כי המבקש לא הציג טעמים המצדיקים את ביטולו של פסק דין זה.

להוסיף, כי פסה"ד הומצא לנאשם ב- 28.09.17 ולכן, הבקשה לא הוגשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק.

משכך, הבקשה נדחית - המזכירות תשלח תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ח, 27 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.