בפני בקשה שנייה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם זאת לאחר שגזר דין ראשון שניתן בעניינו בהעדרו בוטל על ידי, והנאשם קיבל הזדמנות שנייה להגיע למשפטו.

הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר במקור, החלטת בית המשפט ביחס לביטול פסק הדין הראשון וזימונו מחדש, באה בעקבות בקשה שהגיש עבור הנאשם עורך דין מטעמו.

למרות המתואר לעיל, לא התייצב הנאשם (המבקש) בשנית למשפטו וכך נשפט שוב בהעדרו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט. המבקש יכל להתקשר למפנ"א ולברר עימם מה מועד הדיון.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

אין כל הצדקה לאי התייצבות הנאשם למשפטו בתאריך אותו קבע בית המשפט (לבקשת המבקש באמצעות סנגור).

כמו כן, העלאת טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

הוצאת רישיון על ידי הנאשם לאחר ביצוע העבירה בנסיבות של פקיעת רישיון (להבדיל ממצב של בלתי מורשה), אינו מהווה כל נימוק לקולה.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

תשומת לב המבקש לחובתו לבצע הפקדה של רישיונו לצורך מניית פסילתו מיד עם סיום עיכוב הביצוע שניתן במסגרת בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ג, 16 מאי 2023, בהעדר הצדדים.