1

1.     בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר המבקש מיום 22/10/13.

2.     במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 1,000 ₪ בגין איסור שימוש ברכב מכוח תקנות 308 ו-306 לתקנות התעבורה.

3.     המבקש הגיש בקשה לביטול גזר הדין שהוטל עליו בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בדיון בכך, שלא קיבל זימון לדיון וכתובתו הנכונה היא ת.ד. 10397 ב"ש.

4.     ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר. לדבריה, ההזמנה לדיון נשלחה אל המבקש, בהתאם לכתובת שצוינה בבקשתו להישפט מיום 20/05/13.

5.     כמו כן, דבר הדואר חזר לא נדרש וחלה עליו חזקת המסירה בהתאם לתקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי ואלם לא די בזאת הרי שהמבקש לא צירף לבקשה תצהיר המאמת את טענותיו.

6.     לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובצירופיה, החלטתי שלא להיעתר לבקשת המבקש. ההזמנה לדיון אכן נשלחה לכתובת , אותה ציין המבקש בבקשה להישפט קרי - ת.ד. 1345 ב"ש. ולכן לא נותר למבקש אלא להלין על עצמו על שמסר כתובת שגויה.

2

7.     יתרה מכך, המבקש לא הציג כל טענת הגנה אשר יש בה בכדי להביא לפתיחת שערי בית המשפט בפניו ואף לא הראה כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מגזר הדין שהוטל עליו.

8.     עוד אוסיף כי גם משלוח גזה"ד אל הנאשם חזר "לא נדרש" והבקשה לא הוגשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק.

במצב דברים זה, הבקשה נדחית.

מזכירות בית המשפט תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ד, 07 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.