בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם בסוף שנת 2021. המבקש זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר, ואישור הקבלה מעיד על כך.

המדינה בתגובתה מאשרת כי אירוע המסירה למבקש אף מתועד בצילום המצוי בידיה.

גם אם נקראו השוטרים לאירוע חירום (כפי שטען המבקש בבקשתו) לא ברור מדוע לא הגיע לבית המשפט או לתביעה כדי לברר את תאריך משפטו ככל שלא "התקשרו" אליו, פעולה משטרתית שאינה מוכרת לבית המשפט כדרך זימון לגיטימית של נאשם להליך פלילי.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

גם ביחס לעיוות דין לכאורה שנגרם למבקש מעצם הרשעתו, הרי שהעלאת טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ג, 16 מאי 2023, בהעדר הצדדים.