1

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 15.5.14, הזמנה לדין וכתב אישום בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה, תוך קרבה מסוכנת להולך הרגל (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העיד רס"ב רובי גולדרינג, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 15.5.14, בסמוך לשעה 18:45, נהג הנאשם בקטנוע בתל אביב, ברחוב דרך שלמה, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם שדרות ירושלים, פנה ימינה ונצפה על ידי העד כאשר אינו מאפשר להולכת רגל, שחצתה אותה עת את מעבר החצייה המסומן במקום, מכיוון מערב לכיוון מזרח ומשמאל לימין לכיוון נסיעת הנאשם, להשלים חצייתה, חלף לפניה וגרם לה לסגת לאחור ולעצור הליכתה.

העד רשם מפיו של הנאשם את הדברים הבאים:" לא היה ולא נברא. לא הייתי... מה סתם גם אח שלי שוטר".

2

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא היו הולכי רגל במעבר החצייה, עת שחלף במקום. לטענת הנאשם, מתנדב בשם אשר בן שטרית (שבמהלך הדיון התברר כי נהרג בתאונה לפני מספר חודשים), הוא שהורה לו לעצור את הרכב לבדיקת רישיונות ובמהלך שיחתם, הגיע העד ומסר לו את הדו"ח הכתוב. את האמירה, "גם אח שלי שוטר", אמר הנאשם, לדבריו, למתנדב ולא לעד.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

העד לא ציין בדו"ח מי עצר את הנאשם במקום העבירה ובחקירתו, העיד כי אינו זוכר אם המתנדב היה עמו אותה עת. מכאן, שלא ניתן לסתור גרסת הנאשם, לפיה נעצר על ידי המתנדב ולא העד.

אי היכולת להביא את המתנדב לעדות בבית המשפט, פוגע בהגנת הנאשם.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה , 07 אוקטובר 2014, במעמד ב"כ המאשימה בלבד