1

הבקשה וטענות הצדדים

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 03.04.19. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

2

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום (ת.ד. 634, שפרעם). המבקש לא טען כי מדובר במען שגוי או בכתובת שאינה שייכת לו. יודגש, כי ההזמנה נשלחה לת.ד. של המבקש כך שלא יכולה להישמע טענה לפיה דבר הדואר הגיע לאדם אחר בעל שם דומה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (עניין סאלם, בפסקאות 38-36 ובפסקה 43; ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (6.1.2009)). וראה גם עפ"ת 20229-12-17 חזן נגד מדינת ישראל נקבע כי :" המערער לא טען בהודעת ההבהרה ובתצהיר הנלווה כל טענה עובדתית המצביעה על עיוות דין עת נשפט בהעדרו , וכפי שצוין לעיל אין די בהקשר זה בטענת כפירה כללית וכוללנית".

לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

הבקשה נדחית.

הקנס שהוטל על המבקש ישולם בתוך 90 יום מהיום. ככל שהמבקש ישלם את הקנס במועד, תוספת הפיגורים שנוצרה תבוטל.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ט, 20 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.