בפני בקשת הנאשם לחישוב תקופת פסילתו בת ה-10 חודשים, על פי גזר דין שניתן ביום 15.12.2019, בהעדרו, כך שתתחיל מיום פסק הדין. לטענתו, לא ידע על פסק הדין אלא ביום 11.06.2023 ואילו היה יודע היה מפקיד תצהיר חלף רשיונו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה - דין הבקשה להידחות.

ראשית, חרף כותרת הבקשה ("בקשה בעניין הפקדת רשיון") הבקשה הינה במהותה בקשה לחישוב פסילה. על פי הפסיקה, הסמכות לדון בבקשה לחישוב תקופת הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט (ראו הלכת ג'אבר - בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14/4/2014),). ככל שהבקשה מכוונת להיבט זה, דינה להידחות מטעם זה כשלעצמו.

על כן, על הנאשם לפנות אל רשות הרישוי, שהיא הגורם המקצועי שעליו לתת את ההחלטה לעניין חישוב מניין ימי הפסילה של הנאשם. מדובר בעניין מנהלי שעל הרשות המקצועית להחליט בו וכנגד החלטת הרשות ניתן יהיה, במידת הצורך, להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

שנית, פקודת התעבורה ותקנות התעבורה כוללות חיוב מעשה אקטיבי-פורמלי של הנהג לשם תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רישיון או חלף רישיון באמצעות תצהיר או אישור הפקדה במקרה של הפקדה בהליך קודם. כך גם קבע כב' בית המשפט במפורש בגזר דינו.

המבקש ציין כי ידע על פסק הדין שניתן בהעדרו רק ביום 11.06.2023. לעניין זה אציין כי אין למבקש להלין אלא על עצמו שכן ידע על מועד הדיון אשר נדחה לבקשתו. המבקש לא טרח לבדוק למתי נקבע הדיון וזהו מחדלו.

מזכירות בית המשפט הנפיקה אישור הפקדה מיום 11.06.2023 בהתאם לתצהיר המבקש וכדין נהגה - אישור ההפקדה ניתן מיום נקיטת אקט אקטיבי פורמלי בתיק זה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

המבקש רשאי כאמור לפנות למשרד הרישוי בבקשה לחישוב תקופת הפסילה.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16 יולי 2023, בהעדר הצדדים.