1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 26.9.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של חניית רכב בחניית נכה ונגזר עליה קנס בסך 1,000 ₪.

2

3.         המבקשת טענה כי ביום הדיון נזקקה לטיפול שיניים נרחב שבגינו לא יכלה להתייצב לדיון והגישה אישור רפואי. טענה כי לא הייתה מודעת להשלכות אי התייצבותה לדיון שאחרת היתה מגיעה לדיון על אף מצבה הבריאותי או פועלת בדחיפות לדחיית מועד הדיון. טענה כי בכל הזמנים הרלוונטיים למועד מתן הדוח היתה בעלת תו חניה לנכה ולפיכך לא ביצעה את העבירה המיוחסת לה. טענה כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לה עיוות דין וביקשה כי יינתן לה יומה בבית המשפט.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקשת אינה חולקת על כך שזומנה כדין וכי ידעה אודות מועד הדיון. טענה כי המבקשת הגישה הבקשה כעבור 30 יום מיום מתן פסק הדין עליו היא ידעה ולאור האמור ביקשה לדחות הבקשה על הסף.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

7.         המבקשת אינה חולקת על כך כי זומנה כדין וכי ידעה על קיומו של הדיון. המבקשת אמנם הגישה אישור רפואי ממנו עולה כי ביום הדיון טופלה במרפאת שיניים עקב כאבים חזקים, אך גם בנסיבות אלה יכולה היתה המבקשת להגיש בקשה באמצעות מי מטעמה לדחיית מועד הדיון, או לפחות להגיש הודעה בהתאם סמוך לאחריו.

8.         יחד עם זאת, המבקשת העלתה טענת הגנה אפשרית ולפיה במועד ביצוע העבירה המיוחסת לה היתה בעלת תו חניה לנכה (אף שתו כאמור לא צורף לבקשה). בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לה יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

            יצוין כי המבקשת הגישה הבקשה ביום 6.11.17, כאשר מדובר באיחור של מספר ימים בלבד מיום שהומצא לה פסק הדין.

3

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 600 ₪, אשר ישולמו על ידי המבקשת עד ליום 22.2.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.