1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ( עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 3293/12 רפי יששכר נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 7.5.12).

3.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

4.      אין הגנה לגופו של עניין. עיקר טיעוניו של המבקש מכוונים לעניין העונש ואין לכך מקום בשלב זה של ההליך. משלא התייצב אין לו אלא להלין על עצמו.

5.      אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13).

6.      סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ד, 21 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.