1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.10.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         הזמנה לדין על גביה מצויין תאריך הדיון נמסרה למבקש בשטח והוא חתם על קבלת הזימון, ומכאן שהמבקש זומן כדין. אשר לטענת המבקש כי סבור היה שהזמנה לדין תישלח אליו במועד אחר ולכן לא התייצב לדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

6.         מעבר לכך, בטופס הודעה על אי שימוש ברכב אשר צורף להזמנה לדין תוארו הליקויים הרבים ברכבו של המבקש כאשר המבקש לא העלה טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי בדברי הנהג בדו"ח נרשם: "תעשה מה שאתה רוצה". אשר לטענת ב"כ המבקש כי לא היה סיפק בידיו לצלם את חומר החקירה, הרי שיכול היה להגיש בקשה בעניין זה.

עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.4.23.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"ג, 19 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.