1

הנאשם הורשע בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לת"ת זאת לאחר שנהג במהירות של 148 קמ"ש במקום בו המהירות המכסימאלית המותרת היא 90 קמ"ש.

לעבירה זו ביקש הנאשם לצרף אישום נוסף לפיו ביום 19.4.13 נהג במהירות של 122 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

הרשעת הנאשם היא ביחס לשתי העבירות לעיל גם יחד.

בטיעוניה לעונש, ביקשה המדינה לגזור על הנאשם פסילה בפועל משמעותית, פסילה על תנאי וקנס.

המדינה ביססה עמדתה העונשית על העובדה כי לחובת הנאשם משנת 1993 עבר מכביד הכולל 67

הרשעות קודמות. כמו כן הפנתה המדינה לנסיבות המקרה הכוללות נהיגה במהירות של 148 קמש לצד עבירת מהירות נוספת.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאת הנאשם, וכן בעובדה כי משנת 2007 לא ביצע הנאשם עבירות תנועה. הודגש כי המדובר בנהג משאית מקצועי וכי יש לתת את הדעת לנסיבות האכיפה הכוללות אכיפה באמצעות מצלמה. ככל שתיגזר פסילה של רישיון הנהיגה, ביקשה המדינה כי זו תסווג כך שלא תחול על נהיגת משאית.

2

דיון וגזירת הדין -

בעפ"ת 17401-03-13 סאמי גבאלי נגד מדינת ישראל, התייחס בית המשפט המחוזי של באר-שבע למתחם הראוי כאשר המהירות המיוחסת היא 148 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

באותה הפרשה (המייחסת מהירות זהה !) לנאשם היה ותק נהיגה של 16 שנים ולחובתו היו 29 הרשעות קודמות. רוב הרשעותיו היו עבירות קנס ובשלוש השנים שקדמו לגזר הדין, לא ביצע הוא כל עבירת מהירות. גם בפרשת גבאלי, הנאשם היה נהג מקצועי.

בנסיבות לעיל הגדיר בית המשפט המחוזי את מתחם הענישה בין 3 חודשי פסילה ועד 6 חודשי פסילה בפועל. בפרשה זו אישר בית המשפט המחוזי שלושה וחצי חודשי פסילה כעונש הולם ללא כל סיווג פסילה.

בפרשה שבפני, נוהג הנאשם משנת 1993 (כ-20 שנה) ולחובתו 67 (!) הרשעות קודמות מסוגים שונים.

נכון כי משנת 2007 חדל לבצע עבירות אך התנהלותו בשני מקרים שונים בפרשה זו בדרך של נהיגה במהירות מופרזת, מעידה כי אין המדובר במעידה חד פעמית.

הנאשם נהג פעמיים במהירות העולה על המותר. בפעם אחת חריגה בגובה עבירת ברירת משפט ופעם שנייה חריגה ניכרת מרף המהירות המותר (חריגה של 58 קמ"ש מעל המותר).

בעברו נהיגה בחוסר זהירות, סטייה מנתיב, עבירות משקל, אור אדום, עצירות בניגוד לכיוון התנועה, ועבירות נוספות כמתואר בגיליון ההרשעות הארוך שלחובתו.

המדובר בנהג אשר רחוק מהגדרת נהג זהיר בדרך כלל.

העובדה כי בפרשה זו המדובר בשני מקרים שונים של עבירות מהירות, מחמירה את מצבו של הנאשם ומצדיקה חריגה מרף הענישה אשר נקבע בפרשת ג'באלי.

כמובן שאין כל הצדקה לסיווג הפסילה, ובהתאם לכלל אחידות הענישה על רקע מתחם הענישה אשר נקבע, ראויה בפרשה זו פסילה לתקופה של 5 חודשים בפועל.

לצורך קביעת התקופה לקחתי בחשבון את מקצועו של הנאשם ואת ההשפעה שתהיה לפסילה על יכולת פרנסתו, אך באותה הנשימה יש לקבוע כי ההחלטה לנהוג במהירות של 148 קמ"ש היא החלטה "קרה" של הנאשם. אין המדובר בהכרח בטעות או בהיסח הדעת מצדו.

3

הנאשם בחר לנהוג במהירות זו, לקח סיכון כי ייתפס, ולאחר שנתפס עליו לשאת בתוצאות בחירתו.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        קנס בסך 1500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.

ב.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 5 חודשים.

            רשיון הנהיגה יופקד תוך 120 יום מהיום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב

הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.

ג.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ד, 07 אפריל 2014, בנוכחות הצדדים.