1

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 18.6.14, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, שאין בצידו קו קטעים (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 8.2.15, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר ציון רונן, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות, שסומנו נ/1 עד נ/6.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 18.6.14, בסמוך לשעה 09:10, נהג הנאשם באופנוע בתל אביב, ברחוב יפת, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו בסמוך לבית מספר 164, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא עוקף 3 כלי רכב שנסעו לפניו, תוך חצית קו ההפרדה הרצוף המסומן במקום.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אתה צודק".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור ועקף כלי רכב, אך עשה זאת כיוון שלא ניתן לראות את קו ההפרדה המסומן במקום, כעולה מתמונות נ/1 עד נ/3, שצולמו ביום האירוע. לגרסת הנאשם, לפניו נסעו עוד אופנועים, שאף הם עקפו כלי רכב, אך העד לא הצליח לעצור אותם, רק את הנאשם. באשר לתגובתו בדו"ח, הצהיר הנאשם כי אין הוא נוהג להתווכח עם שוטרים, אך אמר לעד כי לא ניתן לראות את קו ההפרדה.

דיון והכרעה

2

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אל מול עדותו של עד התביעה, שעשתה עלי רושם אמין וענייני, עמדה עדותו של הנאשם, שעמד על גרסתו וטענתו, כי קו ההפרדה הרצוף לא היה מסומן כהלכה במועד העבירה ועדותו בבית המשפט עשתה עלי, אף היא, רושם אמין.

תמיכה בגרסת הנאשם, יש בתמונות נ/1 עד נ/3, שצולמו, לדברי הנאשם, אשר כאמור, עשה עלי רושם אמין, במועד העבירה ומתעדים את מצב סימון קו ההפרדה בזמן אמת- סימון דהוי, שלא ניתן להבחין בו, בוודאי שלא בעת נסיעה רצופה.

כפי שטען, בצדק, ב"כ הנאשם, אין נפקות להיכרות הנאשם את מקום העבירה ככלל, שכן על המאשימה להוכיח את מצב התמרור ותקינותו ובעניינו, את מצב קו ההפרדה, במועד העבירה עצמה ולא עובר לעבירה או לאחריה ובמקרה שבפני, לא הוכח, לטעמי, מעבר לכל ספק סביר כי התמרור היה תקין ומסומן באופן הנראה לעין, במועד העבירה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ה, 08 מרץ 2015, במעמד הצדדים.