1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

לנאשם נרשם דוח הזמנה לדין שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר ( 108 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 60 קמ"ש). הדוח נשלח לנאשם ומעיון בתיק האלקטרוני עולה כי קיים אישור מסירה כדין בחתימת הנאשם. משלא התייצב הנאשם למשפטו - נשפט בהיעדרו והוטל עליו קנס בגובה ברירת המשפט החדשה בלבד ( 1500 ₪). כפי הנראה הנאשם לא שילם את הקנס במועדו ועל כן הוחל נגדו בהליכי גבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. הנאשם פנה והגיש בקשה זו בה נאמר כי קיבל דוח ולצדו 10 נקודות ללא קנס. עוד טען הנאשם כי מעולם לא קיבל הזמנה למשפט.

התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

2

כאמור, העבירה שעבר הנאשם מסווגת על פי נסיבותיה כ"הזמנה לדין". בעבירות המסווגות כהזמנה לדין, בשונה מעבירות ברירת משפט, לא קבוע לצד העבירה גם העונש (הקנס) בגינה. עונשו של הנהג נקבע, אם בכלל, על ידי בית המשפט לאחר דיון בעניינו. הנאשם זומן כדין לדיון אך לא התייצב ( בתיק האלקטרוני סרוק אישור מסירה חתום בידי הנאשם בשמו המלא ברובריקת "שם המקבל"). מכאן שאין בפי הנאשם כל הסבר סביר ומוצדק לאי התייצבותו לדיון.

הנאשם אינו טוען דבר וחצי דבר נגד אחריותו לביצוע העבירה ומשכך אין כל יסוד לחשש לגרימת עיוות דין, בפרט משעה שהעונש שהושת עליו נמוך מן העונש ההולם על פי נסיבות העבירה גם לאחר השינוי בצו עבירות הקנס.

מעבר לנדרש, כי בימ"ש זה אינו המקום המתאים לברר את טענות הנאשם בנוגע לצדקת הוספת ריבית פיגורים לקנס. טענות אלה רשאי הנאשם להעלות בפני הגורם המוסמך לכך.

לאור כל האמור לא מצאתי עילה לביטול פסק הדין ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.