1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.3.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         המבקש טען כי לא הבין את פסק הדין בתיק אחר בו ביקש לצרף את התיק נשוא הבקשה כאן. טען כי התייצב לדיון בתיק האחר וחשב שהוא כולל גם את התיק כאן. ציין כי הוא חולה אונקולגי ועובר טיפולים וצירף מסמכים רפואיים. ביקש לבטל את פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אי התייצבות של בעל דין בשל טעות אין בה כדי להיענות לבקשה ולבטל פסק דין בהיעדר, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה וזאת לפנים משורת הדין.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש זומן כדין, לאחר שמועד הדיון נדחה לבקשתו לצורך צירוף התיק לתיק אחר, כאשר לא התקבלה כל הודעה לעניין זה והמבקש לא התייצב כנדרש. ביחס לטענת המבקש כי היה סבור, בטעות, שהתיק כאן צורף לתיק אחר ולכן לא התייצב, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.         עם זאת, מאחר והמבקש ביקש לצרף את התיק לתיק האחר והתייצב לדיון בתיק האחר, ונוכח נסיבותיו האישיות והרפואיות של המבקש, החלטתי, לפנים משורת הדין, ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין מיום 3.3.21 על כל החיובים הנובעים ממנו.

10.       נקבע להקראה ליום 27.6.21 בשעה 09:00.

המזכירות תזמן הצדדים בהתאם.

ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"א, 30 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.