1

בפני בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר התייצבות הנאשם מהטעם כי סבר שההזמנה לדין היא ליום 3/1/14 - יום שישי ובדיעבד הסתבר כי היתה קבועה ליום 13/1/14.

מעבר לכך שההזמנה לדין כתובה באופן ברור ומצוין 13/1 ולא 3/1, גם בהנחה שהנאשם הוטעה לחשוב אחרת, הרי שאם התייצב ביום שישי 3/1 וגילה שאין משפטים, היו לו 10 ימים לברר למתי נקבע משפטו, אולם הנאשם ישב ולא עשה דבר, עד אשר קיבל את גזר הדין בדואר, בנסיבות אלו אין מקום לביטול הכרעת הדין.

לגופה של העבירה, נטען כי בעקיפתו גרם לסיכון רכב אחר. הנאשם מודה שעקף אוטובוס חונה, אך אינו מתייחס לסכנה שארעה לרכב אחר שנסע ותנועתו הופרעה.

הנאשם אף לא צירף תצהיר שלו ו/או של אדם נוסף, אם נסע עמו, שיתמכו בגרסתו, לפיה לא עבר את העבירה המיוחסת לו.

עוד טען הנאשם כי עברו אינו מכביד בשל כך שנוהג הרבה, אולם לא רק כמות העבירות היא החשובה (משנת 94 , 22 הרשעות קודמות) אלא גם סוג העבירות, וכאשר אדם מורשע בגרם תאונת דרכים בשנת 2007, יש לייחס לכך משקל בבוא בית המשפט לגזור דינו פעם נוספת, בעבירה שיש בה סיכון למשתמשים אחרים של הדרך.

2

לפנים משורת הדין ונוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, אפחית הפסילה בחודש ימים (ייפסל ל-4 חודשים במקום 5 ), אדחה מועד הפקדת הרישיון עד לאחר פסח כדי שיוכל לסייע למשפחתו ולנזקקים.

ביתר רכיבי גזר הדין אין שינוי.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

זכות ערעור בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.